מדרש על אסתר 3:15

ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ, אין נבוכים אלא מטורפים שנ' מה נאנחה בהמה נבוכו עדרי בקר (יואל א). ד"א נבוכים אין נבוכין אלא מעורבבין שנ' והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה (אסתר ג). ד"א ואמר פרעה לא ידע מה אמר, אמר משה הטען ולא היה יודע להיכן מוליכן שנאמר נבוכים אין נבוכים אלא משה שנ' עלה אל הר העברים הזה הר נבו (דברים לב). ד"א ואמר פרעה לא ידע מה אמר עתידין ישראל לבכות במדבר שנ' ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו (במדבר יד). ד"א ואמר פרעה לא ידע מה אמר עתידין ישראל לנפול במדבר שנ' במדבר זה יפלו פגריכם (שם):

הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וגו' וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת (אסתר ג, טו), אָמַר רַבִּי חָנִין מַאן דְּאָמַר רַחֲמָנָא וַתְּרָן הוּא יִתְוַתְּרוּן מֵעוֹהִי, אֲבָל מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ. אָמַר לָהֶם לַשְּׁבָטִים אַתֶּם מְכַרְתֶּם אֶת אֲחִיכֶם מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, כָּךְ אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת. הָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יוֹצֵא לַשּׁוּק וּמְבַקֵּשׁ לִקַּח לִטְרָא בָּשָׂר אוֹ אֲגֻדָּה שֶׁל יָרָק, הָיָה הַפַּרְסִי חוֹנְקוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ לְמָחָר אֲנִי הוֹרֶגְךָ וּמְבַזְבֵּז אֶת מָמוֹנְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה. אָמַר רַבִּי יִשָֹּׂשכָר דִּכְפַר מַנְדִּי, וּמָה אִם מִי שֶׁמָּחַל וְאָמַר (בראשית מה, ח): לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וגו', רְאֵה עַד הֵיכָן הִיא מְתֻקֶּנֶת, שֶׁהֲרֵי עַד יְמֵי מָרְדֳּכַי אוֹתוֹ עֹנֶשׁ שֶׁל מְכִירַת יוֹסֵף קַיָּם, מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹחֵל, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

בגאות רשע ידלק עני. זה לוט שנתפס עם אנשי סדום. יתפשו במזמות זו חשבו אלו השבטים. א"ר יודן מאן דאמר רחמנא וותרן הוא ליוותרון מעוהי אלא מאריך אפיה וגבי דיליה. אמר הקדוש ב"ה לשבטים אתם מכרתם אחיכם מתוך מאכל ומשתה שנאמר (בראשית לז כה) וישבו לאכל לחם. הרי בניכם נמכרים בשושן מתוך אכילה ושתיה שנאמר (אסתר ג טו) והמלך והמן ישבו לשתות. אמר ר' יששכר ומה אם יוסף שמחל לאחיו דכתיב (בראשית מה ח) לא אתם שלחתם אותי הנה. ראה עד היכן מתוקנת להם. מי שאינו מוחל לחבירו על אחת כמה וכמה. א"ר חנין אמר הקב"ה לשבטים אתם אמרתם לעבד נמכר יוסף חייכם אתם קורין עצמכם בכל שנה ושנה עבדים היינו. ר' פינחס אמר בשם ר' הושעיה שבטים גרמו לקרע שמלת אביהם ונפרע להם במצרים שנאמר (שם מד יג) ויקרעו שמלותם. יוסף גרם לשבטים שיקרעו שמלותם עמד בן בנו ונפרע לו שנאמר (יהושע ז ו) ויקרע יהושע שמלותיו: