מדרש על אסתר 3:5

וַיַּרְא הָמָן כִּי אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ (אסתר ג, ה), אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ (תהלים סט, כד): תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים מֵרְאוֹת. לְפִי שֶׁמַּרְאִית עֵינֵיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים מוֹרִידוֹת אוֹתָם לַגֵּיהִנֹּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ו, ב): וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם. (בראשית ט, כב): וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן. (בראשית כח, ח): וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן. (במדבר כב, ב): וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר. (במדבר כד, א): וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. וַיַּרְא הָמָן כִּי אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ. אֲבָל מַרְאִית עֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים תּוּאַר, לְפִי שֶׁמַּרְאִית עֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲלָה אוֹתָם לַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, ב): וַיִּשָֹּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים. (בראשית כב, יג): וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל. (בראשית כט, ב): וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָֹּׂדֶה. (שמות ג, ב): וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה. (במדבר כה, ז): וַיַּרְא פִּינְחָס, לְפִיכָךְ הֵם שְׂמֵחִים בְּמַרְאִית עֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קז, מב): יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ.

לראות בבנות הארץ, לראות ליראות, למה הדבר דומה, למי שהיה מהלך שוק וחתיכה בידו, ראה אותה כלב אחד והיה מהלך אחריה וחטפה ממנו, כן היתה דינה יוצאת לראות וראה אותה שכם וחטפה. ד"א לראות בבנות הארץ, כיון שבאו בני יעקב לארץ ישראל התחילו מראין כחן ועשרן ונויין, מראין כהן ויקחו שני בני יעקב וגו' [איש חרבו וגו' ויהרגו כל זכר] (בראשית לד כה), מראין עושרן ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות (שם לג יז), התחיל פותח אטלין, ונויין מנין, ותצא דינה בת לאה לראות וליראות. וירא אותה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ, הרשעים רואים, וירא המן (אסתר ג ה), וירא עשו (בראשית כח ו), וירא אותם שכם בן חמור (שם לד ב), אמר דוד תחשכנה עיניהם מראות (תהלים סט כד)