מדרש על אסתר 4:3

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁכָּל מִי שֶׁזּוֹכְרוֹ חוֹשֵׁשׁ אֶת רֹאשׁוֹ. לָמָּה קְרָאוֹ הַכָּתוּב אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא, שֶׁהָיָה מַרְתִּיחַ וְתָשׁ. אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, רַבִּי יִצְחָק וְרַבָּנִין, רַבִּי יִצְחָק אָמַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁבָּאוּ כָּל הַצָּרוֹת בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים. הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁבָּאוּ כָּל הַטּוֹבוֹת בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב. רַבָּנָן אָמְרֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַד שֶׁלֹא נִכְנְסָה אֶסְתֵּר אֶצְלוֹ, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מִשֶּׁנִּכְנְסָה אֶסְתֵּר אֶצְלוֹ לֹא הָיָה בּוֹעֵל נִדּוֹת.

רַבָּנָן אָמְרֵי, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹדֵעַ מֶה הָיָה וּמֶה עָתִיד לִהְיוֹת, דִּכְתִיב (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וגו', כֵּיצַד בְּפָרָשָׁה זוֹ הֶרְאָה משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל אִם חָטְאוּ הֵיאַךְ הֵם עֲתִידִים לִגְלוֹת, וְהֵיאַךְ הֵן עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, וְהֵיאַךְ הֵן נִגְאָלִים. הֵיאַךְ הֵם עֲתִידִים לַחֲטֹא, דִּכְתִיב (דברים ד, כה): וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה', וְאַחַר כָּךְ (דברים ד, כז): וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים, וְאַחַר כָּךְ (דברים ד, ל): בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ. מַהוּ בַּצַּר לְךָ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי עֲקִיבָא, כָּל צָרָה שֶׁהִיא שֶׁל יָחִיד צָרָה, וְכָל צָרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל יָחִיד אֵינָהּ צָרָה. דָּבָר אַחֵר בַּצַּר לְךָ, רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר כָּל צָרָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֻׁתָּפִין בָּהּ צָרָה, וְכָל צָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַצְמָן אֵינָהּ צָרָה. דָּרַשׁ רַבִּי יוֹחָנָן כְּגוֹן צָרָתָן בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה שֶׁלֹא הָיְתָה אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ד, ג): אֵבֶל גָּדוֹל לַיְהוּדִים, מִיָּד הִצְמִיחַ לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְשׁוּעָה, מִנַּיִן (אסתר ח, טז): לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה.

וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ וגו' (אסתר א, כ), רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יִצְחָק, רַבִּי לֵוִי אָמַר פִּתְגָם גָּדוֹל אָנוּ עֲתִידִים לִשְׁמֹעַ מִזּוֹ שֶׁנִּכְנְסָה לַמַּלְכוּת, מַהוּ (אסתר ד, ג): אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים. וְרַבִּי יִצְחָק אָמַר פִּתְגָם גָּדוֹל אָנוּ עֲתִידִים לִשְׁמֹעַ מִזּוֹ שֶׁנִּכְנְסָה לַמַּלְכוּת, מַהוּ (אסתר ח, יז): שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן וְנִשְׁמַע פִּתְגָם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ (שמות יז, יד): מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. כִּי רַבָּה הִיא, רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אֲמַר הֲדָא מַלְכוּתָא רַבְּתָא לַהֲדָא חֲטִיתָא, וְחַד אֲמַר הֲדָא חֲטִיתָא רַבְּתָא לַהֲדָא מַלְכוּתָא, וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן וגו'.