מדרש על אסתר 6:5

בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ (אסתר ו, א), נָדְדוּ שָׁמַיִם כִּסְאוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁרָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּצָּרָה. וְכִי יֵשׁ שֵׁנָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (תהלים קכא, ד): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בִּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצַעַר וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּשַׁלְוָה, לְכָךְ נֶאֱמַר (תהלים מד, כד): עוּרָה לָמָּה תִישַׁן ה'. וְנָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁרָאָה בַּחֲלוֹמוֹ אֶת הָמָן שֶׁנָּטַל סַיָּף לְהָרְגוֹ, וְנִבְהַל וְהֵקִיץ מִשְׁנָתוֹ, וְאָמַר לְסוֹפְרָיו הָבִיאוּ סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת לִקְרוֹת וְלִרְאוֹת מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, וּפָתְחוּ הַסְּפָרִים וּמָצְאוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ, וְכֵיוָן שֶׁאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: הִנֵּה הָמָן עוֹמֵד בֶּחָצֵר, אָמַר הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁרָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי, לֹא בָּא זֶה בְּשָׁעָה זוֹ אֶלָּא לְהָרְגֵנִי.