מדרש על אסתר ב:10

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה (משנה אבות א, יז). רָחֵל תָּפְשָׂה בִּשְׁתִיקָה, עָמְדָה זַרְעָהּ בִּשְׁתִיקָה, רָאֲתָה סִבְלוֹנוֹתֶיהָ בְּיַד אֲחוֹתָהּ וְשָׁתְקָה. בִּנְיָמִין בְּנָהּ, הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ מִן הָאֵפוֹד יָשְׁפֵה, יוֹדֵעַ בִּמְכִירַת יוֹסֵף וְשׁוֹתֵק. וְזֶהוּ יָשְׁפֵה, יֶשׁ לוֹ פֶּה וְשׁוֹתֵק. שָׁאוּל בֶּן בְּנָהּ, וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ (ש״‎א י, טז). אֶסְתֵּר, אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ (אסתר ב, כ).

וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, פְּרָט לְסוּמָא. דָּבָר אַחֵר, וְנֶעֱלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, שֶׁלֹּא יְהֵא בַּעֲלָהּ רוֹאֶה וּמֵעַמְעֵם. וְנִסְתְּרָה, עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר לַסְּתִירָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כְּדֵי חֲזִירַת הַדֶּקֶל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לֶאֱכֹל שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זֶה אַחַר זֶה. רַבִּי חַנִּין אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁתִּתֵּן אֶצְבָּעָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ. פְּלִימוֹ אוֹמֵר, כְּדֵי לִפְשֹׁט יָד עַל הַסַּל לִטֹּל כִּכָּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לֶחֶם (משלי ו, כו). וְעֵד אֵין בָּהּ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו, יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, וַתְּהִי שָׁרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד (בראשית יא, לא). אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו, יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה, וַתַּהַר וַתֵּלֵד כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (אסתר ב, י). לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּידָה עַכְשָׁו, הִגִּידָה לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמָרְדְּכַי בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי הִגִּידָה אֶסְתֵּר מַה הוּא לָהּ (שם ח, א). וְאַף כָּאן, וְעֵד אֵין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו, יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים (מלאכי ג, ה). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מִתְיַחֶדֶת עִם בַּעֲלָהּ, וְהוּא מְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ וְלִבָּהּ לְאִישׁ אַחֵר שֶׁרָאֲתָה בַּדֶּרֶךְ, אֵין לְךָ נִאוּף גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: הָאִשָּׁה הַמְנָאֶפֶת, תַּחַת אִשָּׁה תִּקַּח אֶת זָרִים (יחזקאל טז, לב). וְכִי יֵשׁ אִשָּׁה מְנָאֶפֶת תַּחַת אִשָּׁה. אֶלָּא זוֹ הִיא שֶׁפָּגְעָה בְּאִישׁ אַחֵר וְנָתְנָה עֵינֶיהָ בּוֹ, וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִם בַּעֲלָהּ וְלִבָּהּ עָלָיו. מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ הָעַרְבִים שֶׁשָּׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי כּוּשִׁי וְאִשְׁתִּי כּוּשִׁית וְיָלְדָה לִי בֵּן לָבָן, הוֹרְגָהּ אֲנִי, שֶׁזָּנְתָה תַּחְתַּי. אָמַר לוֹ: צוּרוֹת בֵּיתְךָ שְׁחֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת. אָמַר לוֹ: לְבָנוֹת. אָמַר לוֹ: כְּשֶׁהָיִיתָ עוֹסֵק עִמָּהּ, עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּצוּרוֹת לְבָנוֹת וְיָלְדָה כַּיּוֹצֵא בָּהֶם. וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה בַּדָּבָר, לְמַד מִן צֹאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁמִּן הַמַּקְלוֹת הָיוּ מִתְיַחֲמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִחֲמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת (בראשית ל, לט). וְהוֹדָה מֶלֶךְ הָעַרְבִים וְשִׁבַּח לְרַבִּי עֲקִיבָא. הֱוֵי, כָּל אִשָּׁה שֶׁמִּתְיַחֶדֶת עִם בַּעֲלָהּ בִּקְדֻשָּׁה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד מִמֶּנָּה בָּנִים צַדִּיקִים. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּחַנָּה שֶׁנִּתְיַחֲדָה עִם בַּעֲלָהּ בִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא קִפַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתַּן שְׂכָרָהּ, וְנָתַן לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּן צַדִּיק כְּמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל (ירמיה טו, א). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקוֹרְאֵי שְׁמוֹ (תהלים צט, ו). וְכֵן חַנָּה אוֹמֶרֶת, אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלַּלְתִּי (ש״‎א א, כז). לָמָּה, שֶׁנִּזְרַע בִּקְדֻשָּׁה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה תִּעַבְתִּי כָּל הַנָּכְרִים עַל שֶׁהֵם מִזֶּרַע טֻמְאָה, וּבָחַרְתִּי בָּכֶם לְפִי שֶׁאַתֶּם זֶרַע אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךָ שׂוֹרֵק כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת (ירמיה ב, כא). וּכְתִיב וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה (דברים יד, ב). וְאַף לֶעָתִיד לָבֹא אֵינִי בּוֹחֵר אֶלָּא בָּכֶם, שֶׁאַתֶּם זֶרַע קְדֻשָּׁה בְּרוּכֵי ה', שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יִגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה, כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי ה' הֵמָּה (ישעיה סה, כג).

דָּבָר אַחֵר, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, מְעִילָה כְּפוּלָה, שֶׁמָּעֲלָה בּוֹ בִּנְפָשׁוֹת וּבְמָמוֹן, שֶׁהֵבִיאָה לוֹ נְפָשׁוֹת אֲחֵרוֹת לָקַחַת לוֹ מָמוֹנוֹ. דָּבָר אַחֵר, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, שֶׁמָּעַל בּוֹ בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, פֵּרְשָׁה הֵימֶנּוּ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. (במדבר ה, יג): וְשָׁכַב אִישׁ, עַל יְדֵי אִישׁ הוּא מְקַנֵּא אוֹתָהּ וְאֵינוֹ מְקַנֵּא אוֹתָהּ עַל יְדֵי בְּהֵמָה, (במדבר ה, יג): אֹתָהּ, זוֹ שֶׁהִתְרוּ בָּהּ, (במדבר ה, יג): שִׁכְבַת זֶרַע, פְּרַט לִכְשֶׁקִּנֵּא לָהּ דֶּרֶךְ אֵבָרִים, שֶׁלֹא תֹאמַר בִּקְפֵידַת הַבַּעַל תָּלָה הַכָּתוּב וּבַעַל הָא קָפִּיד, לְכָךְ נֶאֱמַר: שִׁכְבַת זֶרַע, (במדבר ה, יג): וְנֶעֱלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, וְלֹא שֶׁיְהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם, הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעְלָהּ אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ. (במדבר ה, יג): וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתְּרָה הַתּוֹרָה קָרְאָה אוֹתָהּ טְמֵאָה. דָּבָר אַחֵר, וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה, כַּמָּה שִׁעוּר סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה, כַּמָּה הִיא טֻמְאָה כְּדֵי בִּיאָה, כַּמָּה הִיא בִּיאָה כְּדֵי הַעֲרָאָה, כַּמָּה הַעֲרָאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל בָּרוּחַ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּדֵי גִּלְגּוּל בֵּיצָה, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר כְּדֵי לִגְמוֹת שָׁלשׁ בֵּיצִים מְגֻלְגָּלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּינְחָס אָמַר כְּדֵי שֶׁיִּקְשֹׁר גַּרְדִי אֶת הַנִּימָא, פְּנִימוֹן אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ וְתִטֹּל כִּכָּר מִן הַסַּל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר (משלי ו, כו): כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לֶחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כָּל אֵלּוּ שִׁעוּרִים לְאַחַר הַתָּרַת סִינָר, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ שִׁעֵר, וּבֶן עַזַּאי נָשָׂא אִשָּׁה מִיָּמָיו, אִית דְּבָעֵי מֵימַר נִתְחַמֵּם, וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר בָּעַל וּפֵרַשׁ, וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר (תהלים כה, יד): סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם. מִנַּיִן לְהַעֲרָאָה שֶׁהִיא אוֹסֶרֶת בְּאֵשֶׁת אִישׁ, אָמַר רַבִּי יוֹנָה שֶׁכֵּן כְּתִיב (ויקרא יח, כט): כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, הֻקְּשׁוּ כָּל הָעֲרָיוֹת לַנִּדָּה, מַה נִּדָּה בְּהַעֲרָאָה, דִּכְתִיב (ויקרא כ, יח): אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה, אַף כָּל הָעֲרָיוֹת בְּהַעֲרָאָה. (במדבר ה, יג): וְעֵד אֵין בָּהּ, שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהָעִיד, וּמִנַּיִן אַף עֵד שֶׁאֵין כָּשֵׁר לְהָעִיד אִם אָמַר נִטְמֵאת אֵינָהּ שׁוֹתָה, תַּלְמוּד לוֹמַר עֵד וְעֵד, (במדבר ה, יג): וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה, אֲסוּרָה הָא אִם נִתְפָּשָׂה מֻתֶּרֶת. וְיֵשׁ לְךָ תְּפוּשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל וְהִיא אֲסוּרָה, וְאֵיזוֹ זוֹ כָּל שֶׁתְּחִלָּתָהּ בְּרָצוֹן וְסוֹפָהּ בְּאֹנֶס, וְיֵשׁ לְךָ שֶׁאֵינָה תְּפוּשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל וְהִיא מֻתֶּרֶת, וְאֵיזוֹ זוֹ שֶׁתְּחִלָּתָהּ בְּאוֹנֶס וְסוֹפָהּ בְּרָצוֹן, כַּהֲדָא אִתְּתָא אֲתַת גַּבֵּי רַבִּי אָמְרָה לֵיהּ נֶאֱנַסְתִּי, אָמַר לָהּ וְלָא עָרַב לָךְ, אָמְרָה לֵיהּ וְאִם יִטְבֹּל אָדָם אֶצְבָּעוֹ בִּדְבַשׁ וְיִתְּנֶנָּהּ לְתוֹךְ פִּיךָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁמָּא אֵינוֹ רַע לָךְ וּבַסּוֹף אֵינוֹ עָרֵב לָךְ, וְקִבְּלָהּ. דָּבָר אַחֵר, וְעֵד אֵין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (בראשית יא, ל): וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, א): וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (אסתר ב, י): לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדְּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִגִּידָה עַכְשָׁו הִגִּידָה לְאַחַר זְמַן, וְאַף כָּאן וְעֵד אֵין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, ה): וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר וגו'.