מדרש על אסתר ב:2

נ״ג) ששה שהועילה עצתן, ואלו הן: עבדי פרעה - שנאמר ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים (שמות י׳). ועבדי נעמן - שנאמר ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלא תעשה. ועבדי דוד - שנאמר ויאמרו אליו עבדיו יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה (מ״א א׳). ועבדי שאול - שנאמר ויאמרו עבדי שאול אליו יאמר נא אדונינו עבדיך לפניך יבקשו איש יודע מנגן בכנור (ש״א ט״ז). ועבדי מלך ארם - שיעצו להדבק במלך ישראל, שנאמר וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עֲבָדָיו הִנֵּה נָא שָׁמַעְנוּ כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי מַלְכֵי חֶסֶד הֵם נָשִׂימָה נָּא שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ וְנֵצֵא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוּלַי יְחַיֶּה אֶת נַפְשֶׁךָ (מ"א כ' ל"א). ועבדי אחשורוש - שנאמר ויאמרו נערי המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה (אסתר ב׳).

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (אסתר ב, א), אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אַחַר סָמוּךְ, אַחֲרֵי מוּפְלָג. וְרַבָּנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרֵי סָמוּךְ, אַחַר מוּפְלָג. כְּשׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בְּשֹׁךְ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כְּשֹׁךְ, שְׁכִיכָה שֶׁאֵינָהּ שְׁכִיכָה. זָכַר אֶת וַשְׁתִּי, גְּזֵרָה זֹאת שֶׁגָּזַר עָלֶיהָ שֶׁתִּכָּנֵס לְפָנָיו עֲרֻמָּה וְלֹא נִכְנְסָה וְקָצַף עָלֶיהָ וַהֲרָגָהּ, מִן דְּקָטְלָה שָׁרֵי תָּהֵי בֵיהּ [חוזר בו], לָמָּה, שֶׁעָשְׂתָה כְּהֹגֶן. וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ, שֶׁא כְּהֹגֶן. וְלָמָּה עָלְתָה לָהּ כָּךְ, לְפִי שֶׁלֹא הָיְתָה מַנַּחַת לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לִתֵּן רְשׁוּת לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאוֹמֶרֶת לוֹ, מַה שֶּׁהֶחֱרִיבוּ אֲבוֹתַי אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִבְנוֹת, וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו וגו'.

ר' זכריה אומר, מגלגלין זכות על ידי זכאי, על יד דניאל נתגלגלה מלכות אסתר, שאמ' למלך אל יבכה עליה שכל מה שעשית כדת וכשורה עשית, שכל המקיים את התורה הב"ה מקיים את מלכותו, שכך אמרה תורה האיש ימשול, שנ' והוא ימשול בך. ושלח המלך בכל המדינות לעשות כדבריו, שנ' להיות כל איש שורר בביתו. ועוד אמר למלך, יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה, ולא כל נערות אלא נערות יפות מראה, והנערה אשר תיטב בעיניו כתיב כאן. וכתיב להלן ותיטב הנערה בעיניו, זו אסתר, והטה עליה הקב"ה חן וחסד בעיני כל רואיה, שנ' ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה: