מדרש על אסתר ב:23

וַיְבֻקַשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא (אסתר ב, כג), רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בַּר שִׁילָא אִישׁ כְּפַר תְּמַרְתָּא אָמַר, וּמָה אִם סִפְרוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם כָּךְ, לִכְשֶׁיָּבוֹא סִפְרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּכְתִיב בּוֹ (מלאכי ג, טז): וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו וגו', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

דָּבָר אַחֵר, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּתִיב (איוב כ, ו): אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ, לְרוּמָא. וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ, לָעֲנָנָה. (איוב כ, ז): כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד, מַה גְּלָלִים הַלָּלוּ מְזֹהָמִין כָּךְ הוּא מְזֹהָם. (איוב כ, ז): רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ, חָמְיָין לֵיהּ וְלָא חָכְמִין לֵיהּ, אָן הוּא הָמָן וְאָן הוּא שַׁלְוָתוֹ. רַבִּי פִּנְחָס הֲוָה מִשְׁתָּעֵי אִילֵין עוֹבָדַיָא, אֲרִי עָשָׂה סְעוּדָה לַבְּהֵמָה וְלַחַיָּה, וְסִכֵּךְ עַל גַּבָּן עוֹרוֹת שֶׁל אֲרָיוֹת וּזְאֵבִים וְחַיּוֹת רָעוֹת, מִן דַּאֲכָלוּן וּשְׁתוֹן אֲמָרִין הַלְּוַאי מָאן יֵימַר קוֹמֵינַן זְמִירָא, תָּלְיָין עֵינֵיהוֹן בַּהֲדֵיהּ תַּעֲלָא, אֲמַר לוֹן עָנְיִין לִי אַתּוּן מַה דַּאֲנָא אָמַר לְכוֹן, אֲמָרִין הֵן, אֲמַר לוֹן מַאן דְּאַחֲמֵי לָן בְּעִילָאֵי הוּא יַחֲמֵי לָן בְּאַרְעָאֵי. כָּךְ מִי שֶׁהֶרְאָנוּ בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ וּצְלִיבָתָן, הוּא יַרְאֶה לָנוּ בְּמַפַּלְתּוֹ שֶׁל הָמָן, וּמִי שֶׁפָּרַע מִן הָרִאשׁוֹנִים הוּא יִפָּרַע לָנוּ מִן הָאַחֲרוֹנִים, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ, אַף סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ לִצָּלֵב.

וכשעמד המלך משינתו אמר לשני סריסיו הנהוגים להשקותו, תנו לי מעט מים, והביאו קיתון של זהב וסם המות בתוכו. אמר להם, שפכו המים לפני. אמרו לו, אדוננו המלך הם מים ברורים טובים ויפים ולמה נשפכם לפניך. אמר להם, כך עלתה בלבי לשפכן לפני. ושפכו את המים לפניו ומצא סם המות בתוכם וצוה לתלותן, שנאמר ויתלו שניהם על עץ, ונתלו שניהם על עץ אחד זה אחר זה, שנאמר על עץ, ואין כתוב על עצים. וכל דבר שאין עושין לפני המלך היו כותבין לפניו ומניחים באחמתה של מלך. וכשירצה המלך לראות מה שעברו עליו קוראין בספרים והוא יודע מה שעברו עליו, וכתבו את הדבר שהגיד מרדכי (לאסתר) על ספר, שנאמר ויכתב בספר דברי הימים.