מדרש על אסתר ג:11

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ (אסתר ג, יא), הַכֶּסֶף בְּגִימַטְרִיָּא מֵאָה וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, כְּמוֹ הָעֵץ, חוּשְׁבְּנֵיהּ דְּדֵין כְּחוּשְׁבְּנֵיהּ דְּדֵין.

י״ג) וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף וגו׳ (שמות כ״ה ג'), זהב כנגד גלות בבל דכתיב ביה אנת הוא רישא די דהבא, וכסף כנגד גלות מדי דכתיב ביה הכסף נתון לך (אסתר ג׳:י״א), ונחשת כנגד מלכות יון דכתיב ביה מעוהי וירכתה די נחש (דניאל ב׳:ל״ב), ותכלת וארגמן ועורות אלים מאדמים כנגד מלכות אדום דכתיב ביה מן האדום האדום הזה, וכתיב מי זה בא מאדום (ישעיהו ס״ג:א׳), שמן למאור זה מלך המשיח שנקרא זית רענן (ירמיהו י״א:ט״ז), זית זך, לפי שעתיד להאיר לישראל מתוך החשך דכתיב לאמר לאסורים צאו וגו׳ (ישעיה כ״ט), וכתיב והלכו גוים לאורך (שם ס׳). אבני שוהם ואבני מלואים כנגד ישראל שנקראו אבן ישראל (בראשית מ״ט), וזאת האבן שראה דניאל דכתיב עד די התגזרת אבן וגו׳ (דניאל ב׳:ל״ד), ואו״ה נמשלו לחרס דכתיב ושברה כשבר נבל יוצרים (ישעיהו ל׳:י״ג-י״ד). המשל אומר נפל כיפא על קדרה ווי לקדרה נפל קדרה על כיפא ווי לקדרה, ולכן נמשלו ישראל לצורים, דכתיב מראש צורים אראנו (במדבר כ״ג:ט׳), ואו״ה לשבר נבלי חרש.

עמד אברהם והיה מתפלל לפני הב"ה כדי שלא ישתעבדו בניו בארבע מלכיות הללו ונפלה עליו שנת תרדמה ויישן לו שנאמר ותרדמה נפלה על אברם וכי יש לך אדם שהוא יושב וישן ויוכל להתפלל אלא ללמדך שהיה אברם שוכב וישן מכח תפלה כדי שישתעבדו ארבע' מלכיות הללו שנאמר והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו אימה זו מלכות אדום שנאמר דחילא ואימתני ותקיפא חשכה זו מלכות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל מכל מצות התורה גדולה זו מלכות פרס ומדי שגדלה למכור את ישראל חנם נופלת זו מלכות בבל שנפלה בידם ישראל עליו אלו ישמעאלים שעליהם בן דוד יצמח שנאמר אויביו אלביש בושת.