מדרש על במדבר 3:44

וַיְהִי כָל בְּכוֹר זָכָר בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה וגו' (במדבר ג, מג), הֲרֵי שֶׁהָיוּ יְתֵרִים הַבְּכוֹרוֹת עַל הַלְוִיִּם מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה כֵּן לֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת, אָמַר משֶׁה אָמַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאֶמְנֶה הַלְוִיִּם וְאֶמְנֶה בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶקַח הַלְוִיִּם לִשְׁמוֹ תַּחַת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי יֵשׁ בִּבְכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל יְתֵרִים עַל הַלְוִיִּם מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה, וְעַכְשָׁו מָה אֶעֱשֶׂה לִבְכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל הַיְתֵרִים עַל הַלְוִיִּם, מִיָּד קָפַץ הַדִּבּוּר עַל משֶׁה וְהוֹרָהוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, מד): וַיְדַבֵּר ה' וגו'.