במדבר 3:48 מדרש: במדבר רבה

וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים וגו' (במדבר ג, מז), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם מְכַרְתֶּם בְּכוֹרָהּ שֶׁל רָחֵל, זֶה יוֹסֵף (בראשית לז, כח). בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף, שֶׁהֵם חֲמִשָׁה שְׁקָלִים, לְפִיכָךְ יִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם פּוֹדֶה בְּנוֹ הַבְּכוֹר חֲמִשָּׁה סְלָעִים בְּמָנֶה צוֹרִי. (במדבר ג, מח): וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו פְּדוּיֵי הָעֹדְפִים בָּהֶם, כְּשֵׁם שֶׁנִּתְּנוּ הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, דִּכְתִיב (במדבר ג, ט): וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּךְ נִתַּן לוֹ כֶּסֶף הַפִּדְיוֹן שֶׁהָיָה בִּמְקוֹם לְוִיִּם. (במדבר ג, מט): וַיִקַּח משֶׁה אֵת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם וגו', כֵּיצַד עָשָׂה לָהֶם, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּךְ עָשָׂה כָּתַב עַל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף פְּתָקִין לֵוִי לֵוִי וְנָתַן בְּקַלְפֵּי, וְעוֹד עַל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה פְּתָקִין כָּתַב חֲמִשָּׁה סְלָעִים חֲמִשָּׁה סְלָעִים וְנָתַן בְּקַלְפֵּי וְעֵרְבָן, וְהָיָה אָבִיו שֶׁל בְּכוֹר פּוֹשֵׁט יָדוֹ בַּקַּלְפֵּי אִם עָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק כְּתָב בֶּן לֵוִי, הָיָה אוֹמֵר לוֹ כְּבָר פְּדָאֲךָ בֶּן לֵוִי, וּמִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק שֶׁל חֲמִשָּׁה סְלָעִים הָיָה משֶׁה אוֹמֵר לוֹ תֵּן חֲמִשָּׁה סְלָעִים שֶׁאַתָּה חַיָּב, וְכֵן עָשׂוּ כֻלָּם. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אִם כֵּן יָכוֹל הוּא לָדוּן עִמּוֹ וְלוֹמַר לוֹ לֹא הֵימָךְ לוֹמַר לִתֵּן חֲמִשָּׁה סְלָעִים הֲרֵי נִתְמַצּוּ כָּל הַפְּתָקִין שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶן לֵוִי לֵוִי, אִם אֲנִי נוֹתֵן יָדִי מָה עוֹלֶה בְּיָדִי לֹא פְּתָקִין שֶׁל חֲמִשָּׁה סְלָעִים, מִי אוֹמֵר לִי שֶׁאִם הָיָה שָׁם פֶּתֶק שֶׁל לֵוִי לֵוִי שֶׁלֹא זָכִיתִי בּוֹ, אֶלָּא כָּךְ עָשָׂה כָּתַב עַל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה פְּתָקִין לֵוִי לֵוִי, וְעַל מָאתַים וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה חֲמִשָּׁה סְלָעִים, בָּאוּ וְנָתְנוּ יָדָן וּמִי שֶׁהָיָה עוֹלֶה בְּיָדוֹ חֲמִשָּׁה סְלָעִים, אִם הָיָה בָּא לוֹמַר לוֹ כְּלוּם, הָיָה מְשִׁיבוֹ משֶׁה, אִלּוּ זָכִיתָ לֹא הָיָה שָׁם פֶּתֶק לֵוִי לֵוִי, אֶלָּא שֶׁאַתְּ חַיָּב מִן הַשָּׁמַיִם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה נוֹתֵן.

מֵאֵת בְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַח אֶת הַכֶּסֶף חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וָאֶלֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ (במדבר ג, נ), מְלַמֵּד שֶׁלֹא כְּשִׁקְלֵי הֶדְיוֹט שִׁקְלֵי הַקֹּדֶשׁ, שִׁקְלֵי הֶדְיוֹט אִם שׁוֹקֵל אֶחָד אֶחָד חוֹזֵר וְשׁוֹקֵל כֻּלָּן כְּאֶחָד אוֹ יוֹסִיף אוֹ יִגְרַע, אֲבָל שִׁקְלֵי הַקֹּדֶשׁ יְשָׁרִים, שְׁקָלָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְחָזַר וּשְׁקָלָן כֻּלָּן כְּאֶחָד, לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט. (במדבר ג, נא): וַיִּתֵּן משֶׁה אֶת כֶּסֶף הַפְּדֻיִם וגו', מְלַמֵּד שֶׁלֹא נָתַן לָהֶם עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תֵּן לָהֶם. (במדבר ג, נא): כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, נָתַן מֶחֱצָה לְאַהֲרֹן וּמֶחֱצָה לְבָנָיו, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ג, מח): וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, שָׁקוּל אַהֲרֹן כְּנֶגֶד בָּנָיו.