מדרש על במדבר לב:2

פס'. וירא ראשית לו כי שם. שלקחו נחלה מעבר לירדן תחלה מכל ישראל שנא' (במדבר ל״ב:ב׳) ויבואו בני גד ובני ראובן וגו'. ואומר (שם) עטרות ודיבון (הם דיבון) בתחלה. לכך נאמר וירא ראשית לו. כי שם חלקת מחוקק ספון וגו'. זה קברו של משה שנתונה בחלקו של גד לפיכך בחרו להם בני גד בארץ סיחון ועוג. ואם תאמר בחלקו של ראובן הוא שנא' (שם) ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלה ואת קריתים ואת נבו. וכתיב (דברים ל״ב:מ״ט) עלה אל הר העברים הזה הר נבו. ומהו חלקת מחוקק ספון זה קברו של משה שניתנה בחלקו של גד. מלמד שמלאכי השרת סבלוהו לארבעת מילין מחלקו של ראובן לחלקו של גד והם סופדין יבוא שלום ינוח על משכבו הולך נכוחו. ויתא ראשי עם. זה משה רבינו שבא בראש העם שנאמר (דברים ל״א:ב׳) לא אוכל עוד לצאת ולבוא. ד״א שעשה את התורה כולה אתין ותוין מאל״ף ועד תי״ו. צדקת ה' עשה שבתב להם לישראל (שם טו) (וכי) [כי] יהיה בך אביון מאחד אחיך. באחד שעריך בארצך אשר ה' אלהיך נותן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון. ד״א צדקת ה' עשה. מלמד שהצדקה קשורה תחת כסא הכבוד שנאמר (ישעיהו נ״ו:א׳) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות. (בראשית מ״ט:י״ט) גד גדוד יגודנו. מלמד שכשם שבא בראש תחלה כך לעתיד לבא יבוא בראש: