מדרש תנחומא
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם וְגוֹ', אַחֲרֵי כֵן וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת.
תנחומא בובר
ויהי כל הארץ שפה אחת, מה כתיב למעלה מן הענין, אלה משפחות בני נח (שם י לב), ואחר כך ויהי כל הארץ שפה אחת, אמר שלמה אם תכתוש את האויל במכתש [בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו] (משלי כז כב), מי שהוא מכה את האויל עם שהוא מעלה את השבט להיות שונה לו הוא שוכח את הראשון, בתוך הריפות בעלי, עם שהוא מעלה את הראשון כבר נשכח, אפילו כן לא תסור מעליו אולתו.