מדרש על בראשית 15:19: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

(דף ט) יתיב רב אחא בר אויא קמיה דרב אסי ויתיב וקאמר משמיה דרבי אסי בר׳ חנינא חצובא מפסיק בנכסי הגר מאי חצובא אמר רב יהודא אמר רב שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ. אמר רב יהודה אמר שמואל כל שהראהו הקב״ה למשה חייב במעשר לאפוקי מאי לאפוקי קני וקנזי וקדמוני:

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל. אֵין כְּתִיב שָׁם שֶׁיּוֹצִיא הוֹצָאוֹת עַל הַמִּילָה. בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה יִשְׂרָאֵל מְחַבְּבִין אֶת הַמִּצְוֹת, שֶׁהֵם מוֹצִיאִין הוֹצָאוֹת כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְוֹת וְלִשְׂמֹחַ בָּהֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם מְשַׁמְּרִים אֶת הַמִּצְוֹת וְתִשְׂמְחוּ בָּהֶן, אֲנִי מוֹסִיף לָכֶם שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּה' שִׂמְחָה וְגוֹ' (שם כט, יט). חֲבִיבָה הַמִּילָה, שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מָהוּל אֵינוֹ יוֹרֵד לַגֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר (בראשית טו, יח). וּמִי יֵרֵד לְשָׁם. רְאֵה מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְגוֹ'. וְכֵן יְחֶזְקֵאל רוֹאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: בֶּן אָדָם נְהֵה עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם וְהוֹרִדֵהוּ אוֹתָהּ וּבְנוֹת גּוֹיִם אַדִּרִם אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת אֶת יוֹרְדֵי בוֹר, מִמִּי נָעָמְתָּ רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת עֲרֵלִים וְגוֹ', שָׁם אַשּׁוּר וְכָל קְהָלָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתָיו וְגוֹ', שָׁם מֶשֶׁךְ תֻּבַל וְכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרוֹתֶיהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים וְגוֹ', שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפוֹן וְגוֹ' (יחזקאל לב, יח-ל). וְכֵן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר, לָכֵן הִרְחִיבָה שְׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק (ישעיה ה, יד), לְמִי שֶׁאֵין בּוֹ חֹק. וּמִנַּיִן שֶׁהִיא נִקְרֵאת חֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם (תהלים קה, י), מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁם שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. וּמָה הַשֵּׁם וְהַחוֹתָם שֶׁשָּׂם בָּהֶם. הוּא שַׁדַּי. הַשִּׁי״ן שָׁם בָּאַף, וְהַדָּלֶ״ת בַּיָּד, וְהַיּוּ״ד בַּמִּילָה. וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ, יֵשׁ מַלְאָךְ מְמֻנֶּה בְּגַן עֵדֶן שֶׁלּוֹקֵחַ אוֹתוֹ וּמְבִיאוֹ בְּגַן עֵדֶן. וְהַכּוֹפְרִים וְהַפּוֹשְׁעִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה לַמַּלְאָךְ וּמוֹשֵׁךְ עָרְלָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו, חִלֵּל בְּרִיתוֹ (שם נה, כא). מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁאַל טוּרְנוּסְרוּפוּס הָרָשָׁע אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אֵיזוֹ מַעֲשִׂים נָאִים, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. אָמַר לוֹ: שֶׁל בָּשָׂר וָדָם נָאִים. אָמַר לוֹ טוּרְנוּסְרוּפוּס, הֲרֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יָכֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, לֹא תֹּאמַר לִי בְּדָבָר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵין שׁוֹלְטִין עָלָיו, אֶלָּא אֱמֹר דְּבָרִים שֶׁהֵם מְצוּיִין בִּבְנֵי אָדָם. אָמַר לוֹ: לָמָּה אַתֶּם מוּלִין. אָמַר לוֹ: אֲנִי הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁעַל דָּבָר זֶה אַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי, וּלְכָךְ הִקְדַּמְתִּי וְאָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁמַּעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם נָאִים מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הֵבִיא לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא שִׁבֳּלִים וּגְלֻסְקָאוֹת, אָמַר לוֹ: אֵלּוּ מַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵלּוּ מַעֲשֶׂה יְדֵי אָדָם. אָמַר לוֹ: אֵין אֵלּוּ נָאִים יוֹתֵר מִן הַשִּׁבֳּלִים אָמַר לוֹ טוּרְנוּסְרוּפוּס, אִם הוּא חָפֵץ בַּמִּילָה, לָמָּה אֵינוֹ יוֹצֵא הַוָּלָד מָהוּל מִמְּעֵי אִמּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, וְלָמָּה שׁוֹרְרוֹ יוֹצֵא עִמּוֹ וְהוּא תָּלוּי בְּבִטְנוֹ וְאִמּוֹ חוֹתְכוֹ וּמַה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לָמָּה אֵינוֹ יוֹצֵא מָהוּל, לְפִי שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמִּצְוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְצָרֵף אוֹתָם בָּהֶם. וּלְכָךְ אָמַר דָּוִד, אִמְרַת ה' צְרוּפָה (תהלים יח, לא).

אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט וְגוֹ'. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הָיוּ נוֹחֲרִין אֶת הַבְּהֵמָה וְאוֹכְלִין אוֹתָהּ. וְכָאן אָסְרָה תּוֹרָה, וְאָמַר לָהֶם: אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט, וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ. אָמַר לָהֶם: אָסוּר לָכֶם לִשְׁחֹט חוּץ מֵאֹהֶל מוֹעֵד. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כֵּן, הָיוּ מִתְאַוִּים לֶאֱכֹל בָּשָׂר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִזְהִירוּ עַצְמָן מִן הַשְּׁחִיטָה, שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט חוּץ מֵאֹהֶל מוֹעֵד. וְלָמָּה כֵן. אֶלָּא שֶׁהָיוּ לְהוּטִין עַד עַכְשָׁו אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲטִין לַעֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁכָּךְ כָּתַב, וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם וְגוֹ'. כֵּיוָן שֶׁבִּקְּשׁוּ לִיכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּאוּ לָהֶם אֵצֶל מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, אָנוּ מְבַקְּשִׁים לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כֵּיצַד נַעֲשֶׂה. אָמַר לָהֶם: לְשֶׁעָבַר כְּשֶׁהֱיִיתֶם בַּמִּדְבָּר, הָיָה לָכֶם אָסוּר לִשְׁחֹט חוּץ מֵאֹהֶל מוֹעֵד. אֲבָל כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִין לָאָרֶץ, מֻתָּר לָכֶם לִשְׁחֹט בְּכָל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְגוֹ' (דברים יב, כ). אָמַר לָהֶם: לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁהִתַּרְתִּי לָכֶם אֶת הַשְּׁחִיטָה, תִּהְיוּ נוֹטְלִין מִן הַצֹּאן וְשׁוֹחֲטִין. אָמַר שְׁלֹמֹה, וְדֵי חֲלֵב עִזִּים לְלַחְמְךָ לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ (משלי כז, כז). מֹשֶׁה מְלַמֵּד לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם, אִם יֵשׁ לוֹ כְּבָשִׂים, מַה שֶּׁאַתָּה גּוֹזֵז מֵהֶם, לְכַסּוֹת שֶׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: כְּבָשִׂים לִלְבוּשְׁךָ. וּמְחִיר שְׂדֵה עַתּוּדִים (שם פסוק כו). מַהוּ וּמְחִיר שְׂדֵה עַתּוּדִים. שָׂכָר שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מִן הָעַתּוּדִים שֶׁהֵן מוֹלִידוֹת הַצֹּאן, הֱוֵי לוֹקֵחַ בָּהֶם שָׂדוֹת. וְדֵי חֲלֵב עִזִּים, דַּיְּךָ חֲלֵב עִזִּים. לְלַחְמְךָ לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, רְאֵה הֵיאַךְ חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל נִכְסֵיהֶן (ס״א: מִחְיָתָם) שֶׁל יִשְׂרָאֵל. רְאֵה מַהוּ אוֹמֵר, וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ, מִמַּה שֶּׁהֵן יוֹלְדוֹת. לֹא תְּהֵא נוֹטֵל מִן הַצֹּאן וְשׁוֹחֵט וְלֹא נוֹטֵל וּמַקְרִיב, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁהֵן מוֹלִידוֹת. מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב: כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ (דברים טו, יט). מִמַּה שֶּׁהֵם מוֹלִידוֹת, אַתָּה רַשַּׁאי לִקְרַב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אִם יִהְיֶה לְאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עֲשָׂרָה לִטְרִין כֶּסֶף, יְהֵא אוֹכֵל יֶרֶק בַּקְּדֵרָה. וְאִם יִהְיֶה לוֹ עֶשְׂרִים, יְהֵא אוֹכֵל בָּאִלְפָּס. וְאִם יִהְיֶה לוֹ שְׁלֹשִׁים לִטְרִין, יְהֵא אוֹכֵל לִיטְרָא שֶׁל בָּשָׂר מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת. וְאִם יִהְיֶה לוֹ חֲמִשִּׁים, יְהֵא אוֹכֵל לִיטְרָא שֶׁל בָּשָׂר בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְכָל כָּךְ לָמָּה. כְּדֵי לָחוּס עַל נִכְסֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוּעַ, כְּשֶׁהוּא לוֹקֵחַ מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, לֹא יְהֵא לוֹקֵחַ עַד שֶׁנִּמְלַךְ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וּמִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כָּתוּב, וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר (דברים יב, כ). לְפִיכָךְ מֹשֶׁה מַזְהִיר וּמְרַמֵּז לָהֶם, שֶׁלֹּא יְהוּ מַרְבִּין בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.