מדרש תנחומא
רְאֵה כַּמָּה חָבִיב הַקְּטֹרֶת, שֶׁעַל יְדֵי הַקְּטֹרֶת נֶעְצְרָה הַמַּגֵּפָה. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת, וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרֶץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם (במדבר יז יא, יב). מַהוּ הֵחֵל? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, הָיָה הַמַּלְאָךְ נוֹטֵל עַל סֵדֶר מִרְקָחוֹת, וְלֹא הָיָה מַנִּיחַ לֹא מֵת בֵּין הַחַיִּים וְלֹא חַי בֵּין הַמֵּתִים, אֶלָּא עַל סֵדֶר, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם. וּכְמָה דְּאַתְּ אֲמַר: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה (דברים טז, ט),
בראשית רבה
וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם וגו' (בראשית טז, ז), בְּאוֹרְחָא דַּחֲלוּצָה. (בראשית טז, ח): וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי, מַתְלָא אָמַר אִם אָמַר לָךְ חַד אוּנָיִךְ דַּחֲמַר לָא תֵיחוּשׁ, תְּרֵין עֲבֵיד לָךְ פָּרוֹכֵי. כָּךְ אַבְרָם אָמַר: הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ, הַמַּלְאָךְ אָמַר: הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי. וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת. (בראשית טז, ט): וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי וגו', (בראשית טז, י): וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה וגו'. כַּמָּה מַלְאָכִים נִזְדַּוְּגוּ לָהּ, רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר חֲמִשָּׁה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֲמִירָה, מַלְאָךְ. רַבָּנָן אָמְרֵי אַרְבָּעָה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר מַלְאָךְ. אָמַר רַבִּי חִיָּא בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה בֵּין רִאשׁוֹנִים לְאַחֲרוֹנִים, מָנוֹחַ אָמַר לְאִשְׁתּוֹ (שופטים יג, כב): מוֹת נָמוּת כִּי אֱלֹהִים רָאִינוּ, וְהָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי רוֹאָה חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים בָּזֶה אַחַר זֶה וְלֹא נִתְיָרְאָה מֵהֶם. אָמַר רַבִּי חִיָּא צִפָּרְנָן שֶׁל אָבוֹת וְלֹא כְרֵסָן שֶׁל בָּנִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק (משלי לא, כז): צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ, בְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ צוֹפִים הָיוּ, וְהָיְתָה רְגִילָה לִרְאוֹת בָּהֶם.