בראשית רבה
וַיִּתְמַהְמָהּ (בראשית יט, טז), תִּמָּהוֹן אַחַר תִּמָּהוֹן, אָמַר כַּמָּה אִבּוּד בְּכֶסֶף וְזָהָב אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ה, יב): עשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר זֶה לוֹט. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר זֶה קֹרַח. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר זֶה נָבוֹת. רַבִּי לֵוִי אָמַר זֶה הָמָן. רַבִּי יִצְחָק אָמַר זֶה שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד. רַבָּנָן אָמְרֵי זֶה אִיּוֹב, דַּהֲוָה עַתִּיר וְנִתְמַסְכֵּן וְחָזַר לְמַה דַּהֲוָה. (בראשית יט, טז): וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו וגו', מִי הָיָה זֶה, זֶה רְפָאֵל. אֲתִיבוּן וְהָא כְּתִיב (בראשית יט, טז): וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ, וּכְתִיב (בראשית יט, יז): וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה, אֲמַר לְהוֹן קְרוֹן דְּבַתְרֵיהּ וַיֹּאמְרוּ הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ אֵין כְּתִיב אֶלָּא (בראשית יט, יז): וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ. (בראשית יט, יז): הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה, בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא הַר (שיר השירים ב, ח): מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, וְאוֹמֵר (מיכה ו, ב): שִׁמְעוּ הָרִים וגו'. (בראשית יט, יח יט): וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הֶהָרָה וגו' וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵהֶם אַל נָא אֲדֹנָי, הִנֵּה מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וגו', רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, לוֹט וְצָרְפִית. צָרְפִית אָמְרָה עַד שֶׁלֹא בָּאתָ אֶצְלִי הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַעֲשַׂי וּמַעֲשֵׂה אַנְשֵׁי עִירִי וְהָיוּ מַעֲשַׂי רַבִּים עַל אַנְשֵׁי בְּנֵי עִירִי וְהָיִיתִי צַדֶּקֶת בֵּינֵיהֶם, עַכְשָׁיו שֶׁבָּאתָ אֶצְלִי (מלכים א יז יח): בָּאתָ לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי וּלְהָמִית אֶת בְּנִי. לוֹט אָמַר עַד שֶׁלֹא הָלַכְתִּי אֵצֶל אַבְרָהָם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַעֲשַׂי וּמַעֲשֵׂי בְּנֵי עִירִי וַאֲנִי צַדִּיק בֵּינֵיהֶם, עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל אַבְרָהָם שֶׁמַּעֲשָׂיו רַבִּים עַל שֶׁלִּי אֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד בְּנַחֲלָתוֹ. וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי מִן הָן תְּנֵינַן כְּשֵׁם שֶׁהַנָּוֶה הָרָעָה בּוֹדֵק כָּךְ הַנָּוֶה הַיָּפֶה בּוֹדֵק, מִן הָכָא, וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה פֶּן תִּדְבָּקַנִי, וּסְדוֹם בְּעוּמְקָא הִיא, לְפוּם כָּךְ הוּא אוֹמֵר: וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה, שָׁרֵי בְּעוּמְקָא, וְאִינוּן אֲמָרוּ לֵיהּ פּוֹק לְטוּרָא, וְהוּא אֲמַר הָכֵין, הֲדָא אָמְרָה אֲפִלּוּ מִנָּוֶה הָרָעָה לַנָּוֶה הַיָּפֶה, הֲרֵי שֶׁהַנָּוֶה הַיָּפֶה בּוֹדֵק. (בראשית יט, כ כא): הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה, אָמַר רַבִּי חֲלַפְתָּא קֵסָרִיָא, וּמָה אִם לוֹט עַל יְדֵי שֶׁכִּבֵּד אֶת הַמַּלְאָךְ נָשָׂא לוֹ פָנִים, לְךָ לֹא אֶשָֹּׂא פָנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ, (במדבר ו, כו): יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ.