מדרש על בראשית 22:6

וילכו שניהם יחדיו. כשם שהי' אברהם שמח לשחוט, כך יצחק שמח לישחט:

וְֹשׁוֹר אוֹ שֶׂה אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ. רַבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ, וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי (משלי יב, י). יוֹדֵעַ צַדִּיק, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, לֹא תִּקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים (דברים כב, ו). וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי, זֶה סַנְחֵרִיב הָרָשָׁע, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, אֵם עַל בָּנִים רֻטָּשָׁה (הושע י, יד). יוֹדֵעַ צַדִּיק, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וְגוֹ'. וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי, זֶה הָמָן, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד (אסתר ג, יג). אָמַר רַבִּי לֵוִי, אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם מִתְעַסְּקִין בְּעֵצוֹת רָעוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר, עֲצָתִי יָפָה מֵעֲצָתְךָ. עֵשָׂו אָמַר, שׁוֹטֶה הָיָה קַיִן שֶׁהָרַג אֶת הֶבֶל אָחִיו בְּחַיֵּי אָבִיו. אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאָבִיו יִפְרֶה וְיִרְבֶּה. אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי (בראשית כז, מא). פַּרְעֹה אָמַר, שׁוֹטֶה הָיָה עֵשָׂו, שֶׁאָמַר, יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי. לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁאָחִיו פָּרֵה וְרָבֵה בְּחַיֵּי אָבִיו. אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא עַד דְּאִינוּן דְּקִיקִין תַּחַת כַּרְסֵי אִמַּתְהוֹן אֲנִי מַחֲנִיק לְהוֹן, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ (שמות א, כב). הָמָן אָמַר, שׁוֹטֶה הָיָה פַּרְעֹה, שֶׁאָמַר, כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד. לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁבָּנוֹת נְשׂוּאוֹת לָאֲנָשִׁים וּפָרוֹת וְרָבוֹת מֵהֶן. אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וְגוֹ' (אסתר ג, יג). אָמַר רַבִּי לֵוִי, אַף גוֹג וּמָגוֹג לֶעָתִיד לָבֹא אוֹמֵר כֵן, שׁוֹטִים הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהָיוּ מִתְעַסְּקִין בְּעֵצוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פַּטְרוֹן בַּשָּׁמַיִם. אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא בִּתְחִלָּה אֲנִי מִזְדַּוֵּג לְפַטְרוֹנָם, וְאַחֲרֵי כֵן אֲנִי מִזְדַּוֵּג לָהֶם, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יַחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ (תהלים ב, ב). אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, לִי אַתָּה רוֹצֶה לְהִזְדַּוֵּג. חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: ה' כְּגִבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה (ישעיה מב, יג). וּכְתִיב: וַיֵּצֵא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם (זכריה יד, ג).

נטל את העצים ונתנן על גבי יצחק בנו, ולקח את האש ואת המאכלת בידו והיו מהלכין שניהם יחדו אמ' יצחק לאביו אבא הרי האש והעצים היכן הוא הכבש לעולה אמ' לו בני אתה הוא הכבש לעולה שנ' ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה.