מדרש על בראשית 24:66

וַתִּשָֹּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק (בראשית כד, סד), אָמַר רַב הוּנָא צָפָת שֶׁיָּדוֹ שְׁטוּחָה בִּתְפִלָּה, אָמְרָה וַדַּאי אָדָם גָּדוֹל הוּא, לְכָךְ שָׁאֲלָה עָלָיו. (בראשית כד, סד): וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל, אִתְרְכִינַת, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים לז, כד): כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל. (בראשית כד, סה): וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד, רַבִּי חִיָּא אָמַר רָאֲתָה אוֹתוֹ הָדוּר, וְתוֹהָא מִפָּנָיו, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית לז, יט): הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא. רַבָּנָן אָמְרֵי הוּא וּפִלְסוֹנוֹ, הֲלָזֶה, אַלּוֹן זֶה. (בראשית כד, סה): וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי, שְׁתַּיִם הֵם שֶׁנִּתְכַּסוּ בַּצָּעִיף וְיָלְדוּ תְּאוֹמִים, רִבְקָה וְתָמָר, רִבְקָה, (בראשית כד, סה): וַתִּקַּח הַצָּעִיף, תָּמָר, (בראשית לח, יד): וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף. (בראשית כד, סו): וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּלָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה מְרֻבִּים מִפְּרָטֶיהָ, שֶׁאִלּוּ בָּא לִכְתֹּב שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה דַּפִּין הָיָה כוֹתֵב. וְרַבָּנָן אָמְרֵי דִּבְרֵי שֶׁבַח גִּלָּה לוֹ, מַה שֶּׁקָּפְצָה הָאָרֶץ לְפָנָיו.