מדרש על בראשית 31:37: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

שמעו.
[א] לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול (איוב לד:י). ר' עזריה ר' יונתן בר חגי בשם ר' שמואל בר רבי יצחק קופדנותן של אבות ולא ענותנותן של בנים. קפדנותן של אבות מאבינו יעקב, ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב וג' (בראשית לא:לו). ולא ענותנותן של בנים מדוד, ויברח דוד מניות ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני מה חטאתי לפני אביך וגומ' (שמואל א' כ:א), מזכיר שפיכות דמים בפייוסו. א"ר סימון בנוהג שבעולם חתן דר אצל חמיו ועובר לצאת מבית חמיו איפשר שלא ימצא בידו אפילו דבר קל, וזה אפילו מחט אפילו סכין לא נמצ' בידו, הד"ה דכת' כי מששת את כל כלי ומה מצאת מכל כלי ביתך וג' (בראשית לא:לז). א' לו הק' חייך בלשון שהוכחת את חמיך בו בלשון מוכיח אני את בניך, כה אמר י"י מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי (ירמיה ב:ה).

וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן (בראשית לא, לו), רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חַגַּי וְרַבִּי יִצְחָק בַּר מָרוֹן, וְתָנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק, קַפְּדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת וְלֹא עִנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים, קַפְּדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת מִנַּיִן, וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן, (בראשית לא, לו): וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ, דָּא אַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא מַכּוֹת אוֹ פְּצָעִים יִהְיוּ שָׁם, אֶלָּא דִּבְרֵי פִּיּוּסִים, יַעֲקֹב מְפַיֵּיס אֶת חָמִיו. (בראשית לא, לז): כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ, אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם חָתָן שֶׁהוּא דָּר אֵצֶל חָמִיו אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹא לֵיהָנוֹת אֲפִלּוּ כְּלִי אֶחָד אֲפִלּוּ סַכִּין אֶחָד, בְּרַם הָכָא מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי, אֲפִלּוּ מַחַט אֲפִלּוּ צִנּוֹרָא לֹא מָצָאתָ. וְלֹא עִנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים, מִדָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כ, א): וַיִּבְרַח דָּוִד מִנָּיוֹת בָּרָמָה וַיָּבֹא וַיֹּאמֶר לִפְנֵי יְהוֹנָתָן מֶה עָשִׂיתִי מֶה עֲוֹנִי וּמֶה חַטָּאתִי לִפְנֵי אָבִיךָ כִּי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי, מַזְכִּיר שְׁפִיכוּת דָּמִים בְּפִיּוּסוֹ, מִלֵּי דְּקַטְלָא, בְּרַם הָכָא כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי.