בראשית רבה
וַיֹּאמֶר לוֹ עֵשָׂו אַצִּיגָה נָא עִמְּךָ וגו' (בראשית לג, טו), בִּקֵּשׁ לְלַוֹּתוֹ וְלֹא קִבֵּל עָלָיו, רַבֵּנוּ כַּד הֲוָה סָלֵיק לְמַלְכוּתָא הֲוָה מִסְתַּכֵּל בַּהֲדָא פָּרָשָׁתָא וְלָא הֲוָה נָסֵיב אַרְמָאָה עִמֵּיהּ, חַד זְמַן לָא אִסְתַּכַּל בַּהּ וּנְסַב עִמֵּיהּ רוֹמָאִין [ארמאין] וְלֹא הִגִּיעַ לְעַכּוֹ עַד שֶׁמָּכַר הַסּוּס שֶׁלּוֹ. (בראשית לג, טז): וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ שֶׁהָיוּ עִמּוֹ הֵיכָן הֵם, נִשְׁמְטוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, אָמְרוּ שֶׁלֹא נִכָּוֶה בְּגַחַלְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. אֵימָתַי פָּרַע לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַלָּן (שמואל א ל, יז): וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ נַעַר אֲשֶׁר רָכְבוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיָּנֻסוּ.