מדרש על בראשית 36:20: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי ישְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹטָן וְגוֹ'. וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב, שֶׁהָיְתָה מִן אֱלִיפָז, וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שׁוּב שֶׁאֵין קַלְקָלָה אֶלָּא בְנֵי שֵׂעִיר, דִּכְתִיב: אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי ישְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה (בראשית לו, כא). וּלְהַלָּן עוֹשֶׂה עֲנָה בֶּן צִבְעוֹן, הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא וְגוֹ' (בראשית לו, כד). מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל אִמּוֹ וְיָלְדָה מִמֶּנּוּ אֶת עֲנָה, נִמְצָא שֶׁהָיָה אָחִיו וּבְנוֹ. שׁוּב בָּא אֶל כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת עֲנָה וְיָצְתָה אָהֳלִיבָמָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן אֵשֶׁת עֵשָׂו (בראשית לו, יד), וּנְשָׂאָהּ עֵשָׂו לְאִשָּׁה. וּלְפִי שֶׁהָיוּ כֻלָּם בְּנֵי זִמָּה, פֵּרְשָׁם הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ נִוּוּלָם.

צג תַנְיָא: בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה (ביה) [בְּטֵבֵת], תַּבְנָא לְדִינָנָא, שֶׁהָיוּ צְדוֹקִים אוֹמְרִים: תִּירַשׁ הַבַּת עִם בַּת־הַבֵּן. נִטְפַּל לָהֶם רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אָמַר לָהֶם: שׁוֹטִים, מִנַּיִן זֶה לָכֶם? וְלֹא הָיָה (בהם) אָדָם שֶׁהֶחֱזִירוֹ דָּבָר, חוּץ מִזָּקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מְפַטְפֵּט כְּנֶגְדּוֹ, וְאָמַר: וּמַה בַּת־בְּנוֹ הַבָּאָה מִכֹּחַ (כחו) [בְּנוֹ], תִּירָשֶׁנּוּ, בִּתּוֹ הַבָּאָה מִכֹּחוֹ, לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! וְקָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: (בראשית ל״ו:כ׳) "אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, לוֹטָן, וְשׁוֹבָל, וְצִבְעוֹן, וַעֲנָה". וּכְתִיב: (שם) "וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן, וְאַיָּה וַעֲנָה". ("הוא ענה אשר מצא".) אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל אִמּוֹ, וְהוֹלִיד עֲנָה. וְדִילְמָא תְּרֵי 'עֲנָה' הֲווּ? אָמַר רַבָּה: אֲמִינָא מִלְּתָא דְּלָא אֲמָרָה שְׁבוּר מַלְכָּא, וּמַנּוּ? שְׁמוּאֵל, וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: אָמַר רַב פָּפָּא: אֲמִינָא מִלְּתָא דְּלָא אֲמָרָה שְׁבוּר מַלְכָּא, וּמַנוּ? רַבָּה. אָמַר קְרָא: "הוּא עֲנָה", הוּא עֲנָה דְּמֵעִיקָרָא. אָמַר לוֹ: רַבִּי, בְּכָךְ אַתָּה פּוֹטְרֵנִי? אָמַר לוֹ: שׁוֹטֶה! וְלֹא תְּהֵא תּוֹרָה שְׁלֵמָה שֶׁלָּנוּ כְּשִׂיחָה בְּטֵלָה שֶׁלָּכֶם, מַה לְּבַת־בְּנוֹ, שֶׁכֵּן יָפֶה כֹּחָהּ בִּמְקוֹם הָאַחִים, תֹּאמַר בְּבִתּוֹ, שֶׁהוּרַע כֹּחָהּ בִּמְקוֹם אַחִים! (ובטלום) [וְנִצְּחוּם]. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֲשָׂאוּהוּ יוֹם־טוֹב. (שופטים כ״א:י״ז) "וַיֹּאמְרוּ: יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָה לְבִנְיָמִין, וְלֹא יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל". אָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמִי: מְלַמֵּד שֶׁהִתְנוּ עַל שֵׁבֶט בִּנְיָמִין שֶׁלֹּא תִּירַשׁ בַּת־הַבֵּן עִם הָאַחִים.

נא אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: (דברים י״ט:י״ד) "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ [אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים"]. גְּבוּל שֶׁגָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים, לֹא תַּסִּיג. מַאי גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי (יונתן) [יוֹחָנָן: (מאי) דִּכְתִיב]: (בראשית ל״ו:כ׳) "אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי, יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ". אַטוּ כּוּלֵי עָלְמָא, יוֹשְׁבֵי רָקִיעַ נִינְהוּ? אֶלָּא, שֶׁהָיוּ בְּקִיאִים בִּישׁוּבָהּ שֶׁל אֶרֶץ, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: מְלֹא קָנֶה זֶה לְזַיִת, מְלֹא קָנֶה זֶה לִגְפָנִים, מְלֹא קָנֶה זֶה לִתְאֵנָה. וְ'חֹרִי' שֶׁמְּרִיחִין אֶת הָאָרֶץ. וְ'חִוִּי' אָמַר רַב פָּפָּא: שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִים אֶת הָאָרֶץ כְּחִוְיָא. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: 'חֹרִי', שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי חוֹרִין מִנִּכְסֵיהֶן.