מדרש תנחומא
אָמַר יַעֲקֹב לְיוֹסֵף, לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְגוֹ' וַיָּבֹא שְׁכֶמָה, מָקוֹם מְזֻמָּן לַפֻּרְעָנוּת. בִּשְׁכֶם עִנּוּ אֶת דִּינָה, בִּשְׁכֶם מָכְרוּ אֶת יוֹסֵף, בִּשְׁכֶם נֶחְלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם (מלכים א יב, כה). וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, אֵין אִישׁ הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא גַּבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל (דניאל ט, כא). וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וְגוֹ', וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְגוֹ', מַיִם אֵין בּוֹ, נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים הָיוּ בוֹ. מֶה עָשָׂה רְאוּבֵן, הָלַךְ וְיָשַׁב בְּאֶחָד מִן הֶהָרִים לֵירֵד בַּלַּיְלָה לְהַעֲלוֹת אֶת יוֹסֵף, וְתִשְׁעָה אֶחָיו יוֹשְׁבִין בְּמָקוֹם אֶחָד כְּאִישׁ אֶחָד בְּעֵצָה אַחַת לַהֲמִיתוֹ.
מכילתא דרבי ישמעאל
תועה אין תועה בכל מקום אלא חוץ לתחום. אע”פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר. וימצאהו איש והנה תועה בשדה (בראשית לב).
מדרש שכל טוב
ויהי כאשר התעו. עזרא כהן צדק נביא ה' ציין עלינו טעם הפסוק להבין פשוטו, חוץ ממדרש רבותינו, מן ויהי עד אתי, הוא ענין אחד שעל תי"ו אתי מפסיק, ומן אלהים עד אבי ענין אחד, והזרקא וסגלתו מודיע, וכן יאמר לה דברים כפשוטו, וכך הפסוק מדובר על הפשיטו, ויהי כאשר התעו אותי נמרוד ועמו לכבשן האש ונצלתי, ודומה לו והנה תועה בשדה (בראשית לז טו). אלהים מבית אבי לקחני, ואומר לה כשלקחתיה ללכת עמי, זה חסדך אשר תעשה עמדי, שלא אהרוג עליך, כל המקום אשר נבוא שמה, כלומר לשם, אמר לי בפני בני המקום, אחי הוא: