מדרש על בראשית 40:2

שני סריסי המלך משומרי הסף. א"ר חייא בר אבא [א"ר יוחנן] הקציף הקב"ה מלך על עבדיו לעשות רצון צדיק, ומי הוא יוסף, שנאמר ויקצוף פרעה על שני סריסיו (בראשית מ ב), וכאן הקציף עבדים על אדוניהם לעשות רצון צדיק, ומי הוא מרדכי, א"ר חייא בר אבא בגתן ותרש שני טרסיים היו, והיו מדברים בלשון טורסיים, ואומרים זה לזה מיום שבאה זו לא ראינו שינה בעינינו, בואו ונטיל ארס בספל, כדי שימות, והם אינם יודעים כי מרדכי מיושבי לשכת הגזית היה, והיה יודע בשבעים לשון, אמר לו הלא אין משמרתי ומשמרתך שוה, אמר לו אני אשמור משמרתי ומשמרתך, היינו דכתיב ויבוקש הדבר וימצא שלא נמצאו במשמרתן:

תניא רשב״ג אומר תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת. אמרה תורה חלל עליו שבת אחד כדי שישמור שבתות הרבה. דוד מלך ישראל מת אין מחללין עליו. כיון שמת אדם בטל מן המצות. והיינו דאמר רבי יוחנן (תהלים פח ו) במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות. ותניא ר״ש בן אלעזר אומר תינוק בן יומו חי אין צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים אבל עוג מלך הבשן מת צריךלשומרו מן החולדה ומן העכברים שנאמר (בראשית מ ב) ומוראכם וחתכם יהיה כל זמן שאדם חי אימתו מוטלת על הבריות כיון שמת בטלה אימתו: