מדרש תנחומא
וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, שֶׁבְּנוֹתָיו רְאוּיוֹת לַמַּלְכוּת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים (ש״ב א, כד).
בראשית רבה
וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים (בראשית מ, טז), אָמַר רַב חָמָא אַרְבָּעָה הֵם שֶׁפָּתְחוּ בְּאַף וְאָבְדוּ בְּאַף. (בראשית מ, טז): וְהִנֵּה שְׁלשָׁה סַלֵּי חֹרִי, אֵלּוּ שְׁלשָׁה מַלְכֻיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, (בראשית מ, יז): וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן, זוֹ מַלְכוּת הָרְבִיעִית שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טְרִימוֹסְיָאה מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. (בראשית מ, יז): וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם, וּמִשֶּׁאָכַל אֶת הָעֶלְיוֹן אַחַר כָּךְ אֹכֵל אֶת הַתַּחְתּוֹן. אָמַר לוֹ אַתְּ בִּשַֹּׂרְתַּנִּי בְּשׂוֹרָה רָעָה אַף אֲנִי מְבַשֶֹּׂרְךָ בְּשׂוֹרָה רָעָה, (בראשית מ, יט): בְּעוֹד שְׁלשֶׁת יָמִים וגו'. (בראשית מ, כ): וַיְּהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם גְּנוּסְיָאה שֶׁל פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה וגו' וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים וגו' וְאֵת שַׂר הָאֹפִים, אֵירַע לָזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ וְלָזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ.