תנחומא בובר
ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו [וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום], שהיה בא ושואל בשלומם ולא היו משיבים אותו, למה שהיה כך מנהגו שיה שואל בשלומם, יש לך אדם עד שלא נכנס לשררה [הוא שואל בשלום בני אדם, אבל משנכנס לשררה] רוחו גסה עליו ואינו משגיח לשאול לשלום בני העיר, אבל יוסף לא היה כן, אע"פ שנכנס לשררה הו היה מנהגו לשאול בשלום אחיו, שנאמר וישאל להם לשלום (בראשית מג כז), א"ל הקב"ה יוסף אתה היית מתחיל לשאול בשלום אחיך בעולם הה, והם היו שונאים אותך, אבל לעולם הא אני מרצה אתכם ומעביר שנאה מביניכם ומושיב אתכם בשלוה ועושה שלום ביניכם, וכך אמר דוד, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד (תהלים קלג א).
ספר הישר (מדרש)
ויגידו האנשים אל האיש אשר על בית יוסף את דבר הכסף המושב באמתחותיהם, ויאמר להם שלום לכם אל תיראו ויוציא אליהם את שמעון אחיהם. ויאמר שמעון אל אחיו, טובה רבה עשה איתי אדוני מצרים גם לא אסרני כאשר ראיתם בעינכם. כי בצאתכם מהעיר הוציא אותי, ויעש איתי טובה בביתו. ויקח יהודה את בנימין בידו ויבואו לפני יוסף, וישתחוו לו אפיים ארצה. ויתנו האנשים את המנחה אל יוסף, וישבו כולם לפניו. ויאמר אליהם יוסף השלום לכם השלום לבניכם השלום לאביכם הזקן, ויאמרו שלום. ויקח יהודה את הספר אשר שלח יעקב, ויתנהו ביד יוסף. ויקרא יוסף את הספר ויכר את מכתב אביו ויבקש לבכות, ולא יוכל להתאפק וילך החדרה ויבך בכי גדול ויצא. וישא עיניו וירא את בנימין אחיו ויאמר, הזה אחיכם אשר אמרתם אליי. ויגש בנימין לפני יוסף, ויתן יוסף את ידו על ראשו ויאמר לו אלוקים יחנך בני. ויהי כראות יוסף את אחיו בן אמו ויבקש לבכות שנית, ויבוא החדרה ויבך שמה וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם. ויהי ביד יוסף גביע אשר ישתה בו והוא מכסף רצוף באבני שוהם ובדולח טוב מאוד. ויך יוסף בגביע ההוא לעיני אחיו, בשבתם לאכול איתו. ויאמר יוסף אל האנשים, ידעתי בגביע הזה כי ראובן הבכור. ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולון בני אם אחת, שבו לכם לאכול כאשר יולדתם. ויושב גם את האחרים כתולדותם. ויאמר ידעתי כי אחיכם הקטן הזה אין לו אח ואני כמוהו אין לי אח, ישב נא איתי לאכול. ויעל בנימין לפני יוסף וישב על הכיסא, ויראו האנשים את מעשה יוסף ויתמהו על ככה. ויאכלו וישתו האנשים עם יוסף בעת ההיא, ויתן להם מתנות ומנות בעת ההיא. ויוסף ויתן יוסף לבנימין מנה אחת, ויראו מנשה ואפרים את מעשה אביהם ויתנו לו גם הם את מנותיהם. וגם אוסנת נתנה לו מנה אחת, ותהיין ביד בנימין חמש מנות. ויוציא להם יוסף יין לשתות, ולא אבו לשתות ויאמרו מיום אשר נאבד יוסף אחינו מאיתנו לא שתינו יין ולא אכלנו אוכל טוב. וישבע להם יוסף ויפצר בם מאוד, וישתו וישכרו עמו ביום ההוא.