תנחומא בובר
הלוא זה אשר ישתה אדוני בו וגו' (בראשית מד ה), ויקרעו שמלותם וגו' (שם שם יג), אמר להן הקב"ה אתם הקרעתם בגדי אביכם בדבר של חנם, כך אתם תקרעו בדבר של חנם, ויעמוס איש על חמורו (שם), לא הוצרך אחד מהן לחמורו, והן עומדין ומחבטין לבנימין על כתפיו ואומרים לו, אי גנב ברה דגנבתא ביישתני בן אמך את, כך היא ביישה (אמך) את אבינו, ותגנוב רחל את התרפים (שם לא כ), בזכות אותן המכות שהכתוהו על כתפיו זכה ושרתה שכינה על כתפיו שנאמר ובין כתפיו שכן (דברים לג יב).