בראשית מט:ט מדרש: מדרש תנחומא, שמות רבה, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ומדרש אגדה

גַּם יְהוּדָה שִׂטְנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן (ישעיה יא, ז). פֵּרוּשׁ, אַרְיֵה שֶׁהוּא יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה (בראשית מט, ט), כַּבָּקָר זֶה יוֹסֵף, יֹאכַל תֶּבֶן, כְּלוֹמַר זֶה יוֹסֵף שֶׁיָּדִין עֵשָׂו שֶׁהוּא תֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ (עובדיה א, יח). וּמִנַּיִן שֶׁאַף כֻּלָּם יְדִינוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: מָה אִמְּךָ לְבִיָּא (יחזקאל יט, א), מִכָּאן שֶׁכֻּלָּם יְדִינוּהוּ.

כי חיות הנה - אם תאמר מילדות הנה, וכי מילדת אינה צריכה מילדת אחרת לסיעה?! אלא כך אמרו לו: אומה זו כחיות השדה נמשלות, שאין צריכות מילדות. יהודה, נמשל כאריה, דכתיב (בראשית מט, ט): גור אריה יהודה. דן, (שם שם, יז): יהי דן נחש. נפתלי, (שם שם, כא): אילה שלוחה. יששכר, (שם שם, יד): חמור גרם. יוסף, (דברים לג, יז): בכור שורו. בנימין, (בראשית שם, כז): זאב יטרוף. ועל שאר כתיב (יחזקאל יט, ב): מה אמך לביא בין אריות רבצה. וייטב אלהים למילדות מה היה הטובה הזאת? שקבל דבריהם מלך מצרים, ולא הזיק להן. דבר אחר: וייטב אלהים אמר רבי ברכיה בשם רבי חיא בן רבי אבא: הדא הוא דכתיב (אביו כח, כח): ויאמר לאדם, הן יראת ה' היא חכמה. מהו שכר היראה? תורה, לפי שיראה יוכבד מפני הקדוש ברוך הוא, העמיד ממנה משה, שכתוב בו (שמות ב, ב): כי טוב הוא, ונתנה התורה על ידו, שנקראת (משלי ד, ב): לקח טוב. ונקראת על שמו, שנאמר (מלאכי ג, כב): זכרו תורת משה עבדי. ומרים יצא ממנה בצלאל, שהיה מלא חכמה, דכתיב (שמות לא, ג): ואמלא אותו רוח אלהים וגו', ועשה ארון לתורה, שנקראת טוב. הוי, וייטב אלהים למילדות. וירב העם, לקים מה שנאמר (איכה ג, לז): מי זה אמר, ותהי ה' לא צוה. אם פרעה צוה להרוג את הזכרים, מה הועיל בגזרתו? ה' לא צוה, אלא וירב העם ויעצמו מאד:

(שם א טו) ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות רב ושמואל חד אמר אשה ובתה וחד אמר כלה וחמותה מאן דאמר אשה ובתה יוכבד ומרים ומאן דאמר כלה וחמותה יוכבד ואלישבע תניא כמ״ד אשה ובתה דתניא שפרה זו יוכבד ולמה נקרא שמה שפרה שמשפרת את הולד. ד״א שפרה שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה זו מרים ולמה נקרא שמה פועה שהיתה פועה לולד ד״א שהיתה פועה ברוח הקודש ואומרת עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל. ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים מאי אבנים אמר ר׳ יוחנן סימן גדול מסר להן. (שמות ל) אם בן הוא והמתן אותו ואם בת היא וחיה אמר ר׳ חנינא סימן גדול מסר להן בן פניו למטה בת פניה למעלה. (שם) ותיראן המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן ותחיין את הילדים תנא לא דיין שלא המיתו אותם אלא שהיו מספקות להם מים ומזון. (שם) ותאמרן המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה מאי חיות אילימא חיות ממש אטו חיה לא צריכה חיה אחריתי לאולודה אלא אמרו לו אומה זו כחיה נמשלת יהודה (בראשית מט ט) גור אריה יהודה דן (שם) יהי דן נחש עלי דרך (שם) נפתלי אילה שלוחה (שם) יששכר חמור גרם יוסף (דברים לג יז) בכור שורו הדר לו (שם) בנימין זאב יטרף דכתיב ביה כתיב ביה דלא כתיב ביה כתיב ביה (יחזקאל יט ב) ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפירים רבתה גוריה: