מדרש על הושע 1:6

אמר רבי אלעזר אפילו בשעת כעסו של הקב״ה זוכר את הרחמים שנאמר (הושע א ו) כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל. ר׳ יוסי בר חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. וא״ר אלעזר לא הגלה הקב״ה את ישראל לבין העכו״ם אלא כדי שיתוספו עליהם גרים שנאמר (הושע ב כה) וזרעתיה לי בארץ כלום אדם זורע סאה אלא להכניס ממנה כמה כורין ור׳ יוחנן אמר מהכא ורחמתי את לא רוחמה:

מא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זוֹכֵר אֶת הָרַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע א) "[כִּי] לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל". רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: מֵהָכָא: (שם) "כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם". וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא הֶגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל לְבֵין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֶלָּא, כְּדֵי שֶׁיִּתּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם גֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ", כְּלוּם אָדָם זוֹרֵעַ סְאָה, אֶלָּא לְהַכְנִיס מִמֶּנָּה כַּמָּה כּוֹרִין! וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵהָכָא: (שם) "וְרִחַמְתִּי אֶת לֹא־רֻחָמָה, וְאָמַרְתִּי לְלֹא־עַמִי: עַמִי אַתָּה".