תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

מדרש על הושע 14:6

אוצר מדרשים

ירוחם בן יוסף פתח, אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה (משלי ג׳:י״ג) בא וראה שבכל מקום שמזכיר החכמה הוא מעמיד אצלה הבינה והתבונה, ללמדך שהחכמה והבינה שניהן שוין ואין נפרדין זו מזו לעולם. —כתיב בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל (שם) בדעתו של הקב״ה תהומות של חמשים שערי בינה נבקעו, והיינו דכתיב מבטן מי יצא הקרח הנורא (איוב ל״ח:כ״ט), ושחקים ירעפו טל, היכן השחקים מרעיפים הטל למי שהוא צדיק והוא יסוד עולם, כי אי אפשר לעולם בלא טל, ואין הטל נעצר, והיינו דקאמר הקב״ה לישראל אל תירא, שראשי נמלא טל (שה״ש ד׳) ואומר אהיה כטל לישראל (הושע י״ד:ו׳), טוב מעט ביראת ה׳ מאוצר רב ומהומה בו (משלי ט״ו:ט״ז-י״ז), טוב מעט תורה ויהיה בו יראת ה', כי מי שיש בו יראה הולך במישרים, שנאמר הולך בישרו ירא ה׳ (שם י״ד), ואז מגלין לו תעלומות חכמה שנאמר ואת ישרים סודו (שם ג׳). והיינו דתנינן אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. מאוצר רב ומהומה בו, מי שהוא מלא מאוצר התורה ומהומה בו שאין בו יראה שאז כל הימים הכל הומים בו, אוי לזה שקרא ואוי לזה ששנה אוי לזה ששמש ת״ח. הכלל הזה יהיה מסור בידך, מי שאין בו יראה אין בו חכמה, ותנינן אם אין יראה אין חכמה, ווי להון מן הדין קרא, יראת ה׳ היא חכמה (איוב כ״ח:כ״ח) הוי טוב מעט ביראת ה׳. — כתיב ובליעל כקוץ מונד כלהם וגו׳ ובאש שרף ישרפו בשבת (שמואל ב כ״ג:ו׳), זה המקרא נאמר על סמאל וחביריו, ואימתי נשרפים ונופלים ונשמדים, ישרפו בשבת, אל תקרי בשבת אלא בשבת בראשית. איכא דאמרי בערב שבת וחיליהון מן הדין קרא ויציצו כל פועלי און וגו׳ והיינו דמצלינן פסוק אחד: ואני תפלתי לך ה' עת רצון (תהלים ס״ח) כי אז עת רצון והמקטריגים נגנזים ונבטלים במקומם הוי עת רצון. —גדולה היראה שצוה משה רע״ה עליה, שנאמר ועתה ישראל מה ה' וגו' (דברים י') וכל הרוצה ליכנס בחדרי החכמה ואין בו יראה אובד כל מה שיגיע שנאמר תחלת חכמה יראת ה' ודעת קדושים בינה (משלי ט׳:י׳). כתיב לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת וגו' (דהי״א כ״ב). תנינן בספר יצירה לאברהם אבינו ע״ה עשר ספירות בלימה, מאי בלימה, כמה דאת אמר תולה ארץ על בלימה (איוב כ״ו:ז׳) שאין שום דמיון ודמות הוי בלימה אלא מעשה אצבעותיו של הקב״ה, והם כלי אומנות של הקב״ה. משל לאומן שיש לו מצרף לכסף וכור לזהב אע״פ שהמצרף והכור מטיט נעשו שמותיהם משונות, כך הם המדות של הקב״ה ושבחו. למה נקרא שמן ספירות, כמה דאת אמר ספיר ויהלום (שמות כ״ח:י״ח) ואומר מי יספר שחקים בחכמה (איוב ל״ח:ל״ז), ועל ידי כלי אומנתו הקב״ה משפיל גאים ומגביה שפלים מוריש ומעשיר, זה ישפיל וזה ירים, ואם הצדיק עושה צדקות ומישרים בעולם ועוסק בתורה שנקראת מעוז אז השכינה אומרת: או יחזיק במעוזי שלום יעשה לי (ישעיהו כ״ז:ה׳), ואם הרשעים והחוטאים מתרבים בארץ העולם מתמוטט והשכינה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי, ואין החיים והשלום מתרבות בעולם אלא כשהצדיקים בעולם, הוי פעולות צדיק לחיים ותבואת רשע לחטאת (משלי ז').
Ask RabbiBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שלשה שאלו שלא כהוגן לב׳ השיבוהו כהוגן לאחד השיבוהו שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי. אליעזר עבד אברהם דכתיב (בראשית כד יג) ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים והיה הנערה אשר אומר אליה וגו׳ יכול אפילו חיגרת או סומא השיבוהו כהוגן ונזדמנה לו רבקה. שאול בן קיש דכתיב (ש״א יז כה) והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו (לאשה) ואת בית אביו יעשה חפשי יכול אפילו עבד וממזר השיבוהו כהוגן ונזדמן לו דוד. יפתח הגלעדי דכתיב (שופטים יא לא) והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה לה׳ והעליתיהו עולה יכול אפילו דבר טמא והשיבוהו שלא כהוגן ונזדמנה לו בתו. והיינו דקא אמר להו נביא לישראל (ירמיה ח כב) הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם וכתיב (שם יט ה) אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי. אשר לא צויתי זה בנו של מישע מלך מואב שנאמר (מ״ב ג כז) ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה על החומה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישובו לארץ. ולא דברתי זו בתו של יפתח הגלעדי. ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם. אמר רבי ברכיה אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן והשיבה הקדוש ברוך הוא כהוגן דכתיב (הושע ו ג) ונדעה נרדפה לדעת את ה׳ כשחר נכון מוצאו ויבא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ. אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי את שואלת דבר שפעמים מתבקש פעמים אינו מתבקש אבל אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם שנאמר (הושע יד ו) אהיה כטל לישראל ועוד שאלה שלא כהוגן אמרה לפניו רבונו של עולם (ש״ה ח ו) שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי את שואלת דבר שפעמים נראה ופעמים אינו נראה אבל אני אעשה לך דבר שנראה לעולם שנאמר (ישעיה מט טז) הן על כפים חקותיך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

עין יעקב

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: אַף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שָׁאֲלָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, וְהֵשִׁיבָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּהֹגֶן, דִּכְתִיב: (הושע ו׳:ג׳) "וְנֵדְעָה, נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה', כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ, וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ". אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּתִּי, אַתְּ שׁוֹאֶלֶת דָּבָר שֶׁפְּעָמִים מִתְבַּקֵּשׁ, וּפְעָמִים אֵינוֹ מִתְבַּקֵּשׁ, אֲבָל אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ דָּבָר הַמִּתְבַּקֵּשׁ לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע י״ד:ו׳) "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל". וְעוֹד שָׁאֲלָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, (ש"ה ח) "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ", אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּתִּי, אַתְּ שׁוֹאֶלֶת דָּבָר שֶׁפְּעָמִים נִרְאֶה, וּפְעָמִים אֵינוֹ נִרְאֶה, אֲבָל אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָךְ דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו מ״ט:ט״ז) "הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ".
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אוצר מדרשים

זמין למנויי פרימיום בלבד

שיר השירים רבה

זמין למנויי פרימיום בלבד

שיר השירים רבה

זמין למנויי פרימיום בלבד

מדרש שכל טוב

זמין למנויי פרימיום בלבד

שיר השירים רבה

זמין למנויי פרימיום בלבד

פסיקתא דרב כהנא

זמין למנויי פרימיום בלבד

תנחומא בובר

זמין למנויי פרימיום בלבד

ויקרא רבה

זמין למנויי פרימיום בלבד

מדרש אגדה

זמין למנויי פרימיום בלבד

פסיקתא רבתי

זמין למנויי פרימיום בלבד

ספרי דברים

זמין למנויי פרימיום בלבד

מדרש תהילים

זמין למנויי פרימיום בלבד

ילקוט שמעוני על נ"ך

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא