מדרש על הושע 2:4

רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי חָמָא אֲבוּי דְּרַבִּי הוֹשֵׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי לֹא נִתַּן דִּבְרֵי הַיָּמִים אֶלָּא לְהִדָּרֵשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א ד, כא): בְּנֵי שֵׁלָה בֶן יְהוּדָה עֵר אֲבִי לֵכָה, אַב בֵּית דִּין שֶׁל לֵכָה. וְלַעְדָּה אֲבִי מָרֵשָׁה, אַב בֵּית דִּין שֶׁל מָרֵשָׁה. וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבֻּץ, זוֹ רָחָב הַזּוֹנָה שֶׁהִטְמִינָה הַמְרַגְּלִים בַּבּוּץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ב, ו): וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּבוּסְמִין הָיְתָה עִסְקָהּ. לְבֵית אַשְׁבֵּעַ, שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהּ הַמְּרַגְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, יב): וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּה'. (דברי הימים א ד, כב): וְיוֹקִים, שֶׁקִּיְּמוּ לָהּ הַשְּׁבוּעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ו, כג): וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיאוּ, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שֶׁאֲפִלּוּ הָיְתָה מִשְׁפַּחְתָּהּ מָאתַיִם אֲנָשִׁים וְהָלְכוּ וְנִדְבְּקוּ בְּמָאתַיִם מִשְׁפָּחוֹת אֲחֵרוֹת, כֻּלָּן נִצּוֹלוֹת בִּזְכוּתָהּ. וְאֵת כָּל מִשְׁפַּחְתָּהּ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ. וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָה, שֶׁכִּזְּבָה בְּמֶלֶךְ יְרִיחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, ד): וַתֹּאמֶר כֵּן בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים וגו'. וְיוֹאָשׁ, שֶׁנִּתְיָאֲשָׁהּ מִן הַחַיִּים. וְשָׂרָף, שֶׁתִּקְנָה עַצְמָהּ לִשְׂרוּפִין. אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב, שֶׁבָּאתָה וְנִדְבְּקָה בְּיִשְׂרָאֵל וְעָלוּ מַעֲשֶׂיהָ לְאָבִיהָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְיָשֻׁבִי לָחֶם, שֶׁנִּדְבְּקָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (משלי ט, ה): לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, רַבִּי אַיְּבוּ וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אוֹמְרִים דְּבָרִים הַלָּלוּ סְתוּמִין כָּאן וּמְפֹרָשִׁין בְּמָקוֹם אַחֵר. (דברי הימים א ד, כג): הֵמָּה הַיּוֹצְרִים, אֵלּוּ הַמְּרַגְּלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ב, א): וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים וגו', רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה חַד אָמַר כְּלֵי נַגָּרוּת הָיָה בְּיָדָם, מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כְּלֵי קַדָּרוּת הָיָה בְּיָדָם, מְקַדְּרִין חֶרֶשׂ לֵאמֹר. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי חֶרֶשׁ כְּמַשְׁמָעוֹ, אָמַר לָהֶם עֲשׂוּ עַצְמְכֶם חֵרְשִׁין וְאַתֶּם עוֹמְדִים עַל רָזֵיהֶם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִתּוֹךְ שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים עַצְמְכֶם חֵרְשִׁים אַתֶּם עוֹמְדִין עַל אָפְנָיִם שֶׁלָּהֶם. וְישְׁבֵי נְטָעִים שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בִּנְטִיעָה, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, כג): וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה. וּגְדֵרָה, שֶׁהִטְמִינָה אוֹתָן אַחֲרֵי הַגָּדֵר, שֶׁנֶּאֱמַר וַתֹּאמֶר לָהֶם הָהָרָה לֵּכוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁשָּׁרְתָה עָלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַד שֶׁלֹא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְכִי מֵהֵיכָן הָיְתָה יוֹדַעַת שֶׁחוֹזְרִין לִשְׁלשֶׁת יָמִים, מִכָּן שֶׁשָּׁרְתָה עָלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתוֹ יָשְׁבוּ שָׁם, מִכָּאן אָמְרוּ עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים נְבִיאִים עָמְדוּ מֵרָחָב הַזּוֹנָה: יִרְמְיָה, חִלְקִיָּה, שְׂרָיָה, מַחְסֵיָה, חֲנַמְאֵל, שַׁלּוּם, בָּרוּךְ, נֵרִיָה, יְחֶזְקֵאל, בּוּזִי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רָחָב הַזּוֹנָה הָיְתָה.

דָּבָר אַחֵר, וְהָיָה בִּמְקוֹם וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ח, ז): מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וגו', וְאוֹמֵר (שיר השירים ח, ז): אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת וגו', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בִּשְׁתֵּי אֲהָבוֹת הַכָּתוּב הַזֶּה מְדַבֵּר, רֹאשׁוֹ מְדַבֵּר בְּאַהֲבָתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם יִתְכַּנְסוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִטֹּל אֶת הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין יִשְׂרָאֵל אֵינָן יְכוֹלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וְאֵין מַיִם רַבִּים אֶלָּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יז, יב): הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים וגו'. (שיר השירים ח, ז): וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אֵלּוּ הֵם הַמְלָכִים וְהַשָֹּׂרִים שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ח, ז): וְלָכֵן הִנֵּה ה' מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וגו'. וְסוֹפוֹ מְדַבֵּר בְּאַהֲבָתוֹ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁאִם מִתְכַּנְסִין כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְאוֹמְרִים אָנוּ מוֹכְרִים כָּל מָמוֹנֵינוּ וְעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ אַתֶּם מוֹכְרִים אֶת מָמוֹנֵיכֶם לִקְנוֹת אֶת הַתּוֹרָה בִּזָּיוֹן הוּא עֲלֵיכֶם: אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ, בְּאֵיזוֹ אַהֲבָה בְּאַהֲבָתוֹ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, צז): מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ וגו', אָמְרוּ לוֹ לָמָּה אֵין אַתְּ מְקַבְּלֵנוּ, אוֹמַר לָהֶם שֶׁאַתֶּם חוֹטְאִים, אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל אֵינָם חוֹטְאִים, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (שיר השירים ח, ח): אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וגו', אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁהַתִּינוֹקֶת הַזּוֹ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה וְהִיא חוֹטֵאת עַל אֲבוֹתֶיהָ אֵין אֲבוֹתֶיהָ מִתְרַעֲמִין עָלֶיהָ, לָמָּה, שֶׁהִיא קְטַנָּה, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם, תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵּן שֶׁכֵּן בִּימֵי הוֹשֵׁעַ הִכְעִיסוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיָרְאָן (הושע ב, ו): כִּי בְנֵי זְנוּנִים וגו', (הושע ב, ד): כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וגו', (הושע א, ט): קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי, וְעַל שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו לְשָׁעָה וְלֹא עָשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהַחֲזִירָן לַמּוּטָב וְלֹא יָכוֹל לִסְבֹּל אֲפִלּוּ אַחַת אֶלָּא עַד שֶׁהָיָה בִּמְקוֹמוֹ חָזַר בּוֹ: וְהָיָה בִּמְקוֹם וגו', אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי רִאשׁוֹן לַטּוֹבָה וְאַחֲרוֹן לָרָעָה, רִאשׁוֹן לַטּוֹבָה (הושע ב, כה): וְאָמַרְתִּי לְלֹא עַמִּי עַמִּי אַתָּה, וְאַחַר כָּךְ: וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי, אֲבָל בָּרָעָה אֲנִי אַחֲרוֹן (הושע א, ט): כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי, וְאַחַר כָּךְ (הושע א, ט): וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּלֹא דַעַת סְבוּרִים מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם, שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ הוֹוֶה לָכֶם לֶאֱלוֹהַּ, לָאו, אֶלָּא מַהוּ וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם לֹא עַמִּי, שֶׁתְּבַקְּשׁוּ לְהַפְרִישׁ מִמֶּנִּי, אֲנִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם, אֵין דַּעְתִּי מִשְׁתַּוֵּית עִמָּכֶם, אֶלָּא בְּעַל כָּרְחֲכֶם תִּהְיוּ עַמִּי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל כ, לב): וְהָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם וגו', אֶלָּא מָה אֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם (יחזקאל כ, לג): חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם, הָא לָמַדְתָּ חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם.