מדרש על הושע 7:7

דָּבָר אַחֵר, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (הושע ד, ז): כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ לִי כְּבוֹדָם בְּקָלוֹן אָמִיר, מַהוּ כְּרֻבָּם, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַגְּדוֹלִים עוֹשִׂין הַדּוֹר עוֹשֶׂה, כֵּיצַד הַנָּשִׂיא מַתִּיר וְאַב בֵּית דִּין אוֹסֵר, הַנָּשִֹּׂיא מַתִּיר, וַאֲנִי אוֹסֵר, וְהַדַּיָּנִים אוֹמְרִים אַב בֵּית דִּין מַתִּיר וְאָנוּ אוֹסְרִים, וּשְׁאָר הַדּוֹר אוֹמְרִים הַדַּיָּנִין מַתִּירִין וְאָנוּ אוֹסְרִים, מִי גָרַם לְכָל הַדּוֹר לַחֲטוֹא הַנָּשִׂיא שֶׁחָטָא תְּחִלָּה. אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי כְּתִיב (הושע ב, ז): כִּי זָנְתָה אִמָּם הֹבִישָׁה הוֹרָתָם, שֶׁהֵן מְבַיְּשִׁין דִּבְרֵיהֶם בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ, כֵּיצַד, הֶחָכָם יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּצִּבּוּר לֹא תַלְוֶה בְּרִבִּית, וְהוּא מַלְוֶה בְּרִבִּית. אוֹמֵר לֹא תִגְזֹל, וְהוּא גוֹזֵל. אוֹמֵר לֹא תִגְנֹב, וְהוּא גוֹנֵב. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנִּגְנְבָה טַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לִקְבֹּל לַדַּיָּן עָלֶיהָ, וּמְצָאָהּ פְּרוּשָׂה עַל מִטָּתוֹ. וְאָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנִּגְנְבָה קוּמְקְמוֹס שֶׁלּוֹ וְעָלָה לִקְבֹּל עָלָיו לַדַּיָּן וּמְצָאוֹ עַל הַכִּירָה שֶׁלּוֹ, הֱוֵי כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ לִי. דָּבָר אַחֵר, כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ לִי, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא כָּל שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶם אֲרָצוֹת כֵּן חָטְאוּ לִי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יב, יב): גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי. דָּבָר אַחֵר, כָּל שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶן עשֶׁר כֵּן חָטְאוּ לִי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ח, ד): כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים. דָּבָר אַחֵר, כָּל שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶם מְלָכִים כֵּן חָטְאוּ לִי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ז, ז): כָּל מַלְכֵיהֶם נָפָלוּ אֵין קֹרֵא בָהֶם אֵלָי. דָּבָר אַחֵר, כָּל שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶן בָּנִים כֵּן חָטְאוּ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי תוֹלִיד בָּנִים וגו'.

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לד, ל): מִמְלֹךְ אָדָם חָנֵף מִמֹּקְשֵׁי עָם. רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אִם רָאִיתָ חָנֵף וְרָשָׁע מַנְהִיג אֶת הַדּוֹר, נוֹחַ לוֹ לַדּוֹר לִפְרוֹחַ בָּאֲוִיר וְלֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וְאֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה מִמֹּקְשֵׁי עָם אֶלָּא לִפְרֹחַ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג, ה): הֲתִפּוֹל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ. מִמְלֹךְ אָדָם חָנֵף וגו', רַבָּנִין אָמְרֵי כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ מְלָכִים עַל יִשְׂרָאֵל וְהִתְחִילוּ מְשַׁעְבְּדִין בָּהֶן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא אַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וּבִקַּשְׁתֶּם לָכֶם מְלָכִים, הֱוֵי אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קמו, ג): אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים וגו'. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, כָּל מִי שֶׁבּוֹטֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זוֹכֶה לִהְיוֹת כַּיּוֹצֵא בוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, ז): בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ, אֲבָל כָּל מִי שֶׁיִּבְטַח בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים נִתְחַיֵּב לִהְיוֹת כַּיּוֹצֵא בָהּ, מִנַּיַן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטו, ח): כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם. רַבָּנָן אָמְרֵי כָּל מִי שֶׁנִּשְׁעַן בְּבָשָׂר וָדָם עוֹבֵר, אַף פְּרוֹסְטְיָא שֶׁלּוֹ עוֹבֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמו, ג): בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו: תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹדְעִין שֶׁאֵין בָּשָׂר וָדָם כְּלוּם, וּמַנִּיחִין כְּבוֹדִי וְאוֹמְרִין (שמואל א ח, ה): שִׂימָה לָנוּ מֶלֶךְ, מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁין מֶלֶךְ, חַיֵּיכֶם שֶׁסּוֹפְכֶם לְהַרְגִּישׁ מֶה עָתִיד לְהַגִּיעַ לָכֶם מִתַּחַת מַלְכְּכֶם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ז, ז): כָּל מַלְכֵיהֶם נָפָלוּ אֵין קֹרֵא בָהֶם אֵלָי.

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יא, כא): יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע, בַּר קַפָּרָא אָמַר אָחָז וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הָרְשָׁעִים אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ז, ז): כָּל מַלְכֵיהֶם נָפָלוּ אֵין קֹרֵא בָהֶם אֵלָי, הֲרֵי הוּא נִמְנֶה בְּאִיפָטְיָא שֶׁל מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, א): בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה. רַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל יְדֵי שֶׁהָיָה לוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים, כֵּיצַד כֵּיוָן שֶׁהַנָּבִיא בָּא לְקַנְתְּרוֹ הָיָה יוֹצֵא לוֹ לִמְקוֹם טֻמְאָה לוֹמַר שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה בִּמְקוֹם טֻמְאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ז, ג): וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְשַׁעְיָהוּ צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס, אַל תְּהִי קוֹרֵא כוֹבֵס אֶלָּא כוֹבֵשׁ, כֵּיצַד, כֵּיוָן שֶׁהָיָה הַנָּבִיא בָּא לְקַנְתְּרוֹ כּוֹבֵשׁ פָּנָיו. רַבִּי אוֹמֵר עַל שֶׁנִּתְיַסֵּר עַל בְּנוֹ הַבְּכוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב כח, ז): וַיַּהֲרֹג זִכְרִי גִבּוֹר אֶפְרַיִם אֶת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת עַזְרִיקָם נְגִיד הַבָּיִת וְאֶת אֶלְקָנָה מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר עַל יְדֵי שֶׁהָיָה אָבִיו צַדִּיק, הוּא שֶׁחִזְקִיָּה אוֹמֵר (ישעיה לח, יז): הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר, מַר לִי מִלְּפָנַי מֵאָחָז, מַר לִי מֵאַחֲרַי מִמְּנַשֶּׁה. אֶלָּא מְנַשֶּׁה הָיָה אָבִיו צַדִּיק וּבְנוֹ רָשָׁע, אֲבָל אָחָז הָיָה אָבִיו צַדִּיק וּבְנוֹ צַדִּיק. אָמַר רַבִּי סִימוֹן וְזֶרַע צַדִּיק נִמְלָט אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא (משלי יא, כא): וְזֶרַע צַדִּיקִים, שֶׁמּוּשְׁחָל מִבֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים (משלי יא, כא): נִמְלָט. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה וּמְבַקֵּשׁ לִטֹּל שְׂכָרוֹ עָלֶיהָ מִיָּד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע, רָשָׁע הוּא וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לְבָנָיו כְּלוּם. אָמַר רַבִּי סִימוֹן כְּאֵינָשׁ דַּאֲמַר הָא סַקָּא הָא סִלְּעָא הָא סָאתָא, קוּם טוֹל. כָּךְ אִלּוּ בִּקְּשׁוּ אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים לִטֹּל שְׂכַר מִצְוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵהֵיכָן הָיְתָה זְכוּת עוֹמֶדֶת לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב.