מדרש על הושע 8:4

דָּבָר אַחֵר, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (הושע ד, ז): כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ לִי כְּבוֹדָם בְּקָלוֹן אָמִיר, מַהוּ כְּרֻבָּם, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַגְּדוֹלִים עוֹשִׂין הַדּוֹר עוֹשֶׂה, כֵּיצַד הַנָּשִׂיא מַתִּיר וְאַב בֵּית דִּין אוֹסֵר, הַנָּשִֹּׂיא מַתִּיר, וַאֲנִי אוֹסֵר, וְהַדַּיָּנִים אוֹמְרִים אַב בֵּית דִּין מַתִּיר וְאָנוּ אוֹסְרִים, וּשְׁאָר הַדּוֹר אוֹמְרִים הַדַּיָּנִין מַתִּירִין וְאָנוּ אוֹסְרִים, מִי גָרַם לְכָל הַדּוֹר לַחֲטוֹא הַנָּשִׂיא שֶׁחָטָא תְּחִלָּה. אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי כְּתִיב (הושע ב, ז): כִּי זָנְתָה אִמָּם הֹבִישָׁה הוֹרָתָם, שֶׁהֵן מְבַיְּשִׁין דִּבְרֵיהֶם בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ, כֵּיצַד, הֶחָכָם יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּצִּבּוּר לֹא תַלְוֶה בְּרִבִּית, וְהוּא מַלְוֶה בְּרִבִּית. אוֹמֵר לֹא תִגְזֹל, וְהוּא גוֹזֵל. אוֹמֵר לֹא תִגְנֹב, וְהוּא גוֹנֵב. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנִּגְנְבָה טַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לִקְבֹּל לַדַּיָּן עָלֶיהָ, וּמְצָאָהּ פְּרוּשָׂה עַל מִטָּתוֹ. וְאָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנִּגְנְבָה קוּמְקְמוֹס שֶׁלּוֹ וְעָלָה לִקְבֹּל עָלָיו לַדַּיָּן וּמְצָאוֹ עַל הַכִּירָה שֶׁלּוֹ, הֱוֵי כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ לִי. דָּבָר אַחֵר, כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ לִי, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא כָּל שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶם אֲרָצוֹת כֵּן חָטְאוּ לִי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יב, יב): גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי. דָּבָר אַחֵר, כָּל שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶן עשֶׁר כֵּן חָטְאוּ לִי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ח, ד): כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים. דָּבָר אַחֵר, כָּל שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶם מְלָכִים כֵּן חָטְאוּ לִי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ז, ז): כָּל מַלְכֵיהֶם נָפָלוּ אֵין קֹרֵא בָהֶם אֵלָי. דָּבָר אַחֵר, כָּל שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶן בָּנִים כֵּן חָטְאוּ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי תוֹלִיד בָּנִים וגו'.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (איוב כב, כ): אִם לֹא נִכְחַד קִימָנוּ, בַּתְּחִלָּה אִבֵּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מָמוֹנָן שֶׁלֹא יִהְיוּ אוֹמְרִים לְמָמוֹנֵנוּ הוּא צָרִיךְ, (איוב כב, כ): וְיִתְרָם אָכְלָה אֵשׁ, שֶׁהָיוּ רוֹאִים בָּלוֹרִיּוֹת שֶׁל זָהָב נִתָּרוֹת בָּאֵשׁ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הַכֹּל קָרְאוּ תִּגָּר עַל הַכֶּסֶף וְעַל הַזָּהָב שֶׁיָּצָא עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, כב): כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים, (הושע ב, י): וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל. (הושע ח, ד): כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת, רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, לְמַעַן יִכָּרְתוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לְמַעַן יִכָּרֵת, כְּאִינֵישׁ דַּאֲמַר יִתְמְחֵק שְׁמֵיהּ דִּפְלַן דְּאַפְקֵיהּ לִבְרִי לְתַרְבּוּת בִּישָׁא.

דָּבָר אַחֵר, וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר, רַבִּי חִיָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַדָּא דְּיָפוֹ אָמַר וְכִי תִמְכְּרוּ, עֲתִידִין אַתֶּם לִמָּכֵר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֶלָּא תְּהוּ שֻׁתָּפִין לְבָרְיֵכוֹן, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁאָמְרוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ג, טז יח): לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָךְ, הֵן אִיתַי אֱלָהַנָא דִי אֲנַחְנָא פָלְחִין יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַנָא וגו' וְהֵן לָא יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא וגו' (דניאל ג, יד): עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר לְהוֹן הַצְּדָא שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, מַהוּ הַצְּדָא, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר אוֹנְטוֹס. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲנִינָא אָמַר צָדוּ, מַה בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ, תַּרְגּוּם תֹּהוּ וָבֹהוּ צָדְיָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תַּרְתֵּין, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר תַּרְתֵּין, שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר תַּרְתֵּין וְרַבָּנִין אָמְרוּ חָדָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תַּרְתֵּין, אָמַר לָהֶם עִקָּרָהּ שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לֹא מִשֶּׁלָּכֶן הָיְתָה, לֹא כֵן כְּתִיב (ישעיה י, י): וּפְסִילֵיהֶם מִירוּשָׁלִַם וּמִשֹּׁמְרוֹן, וְכָאן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חֳרֵי, אָמַר לָהֶם כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּאַרְצְכֶם הֱיִיתֶם שׁוֹלְחִים אֶצְלֵנוּ וְלוֹקְחִין טוּפְרִין וְשֵׂעָר וַעֲצָמוֹת שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, חוֹקְקִים אוֹתָן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב (יחזקאל כג, יד): צַלְמֵי כַשְׂדִּים חֲקֻקִים בַּשָּׁשַׁר, וְכָאן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר תַּרְתֵּין, אָמַר לָהֶם כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּאַרְצְכֶם הֱיִיתֶם נַעֲשִׂים פִּסְקָיוֹת פִּסְקָיוֹת לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל טז, כה): וַתְּתַעֲבִי אֶת יָפְיֵךְ וַתְּפַשְּׂקִי אֶת רַגְלַיִךְ לְכָל עוֹבֵר, וְכָאן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר חֳרֵי, אָמַר לָהֶם כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּאַרְצְכֶם הֱיִיתֶם נַעֲשִׂים הוֹמָנִיּוֹת הוֹמָנִיּוֹת לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כג, מב): וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵו בָהּ, (יחזקאל כג, מב): מוּבָאִים קָאנוּסִין (יחזקאל כג, מב): סָבָאִים דַּחֲיָן, (יחזקאל כג, מב): וַיִּתְּנוּ צְמִידִים אֶל יְדֵיהֶן, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר קְדֵשִׁין, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל כג, מג): וָאֹמַר לַבָּלָה נִאוּפִים, מַהוּ לַבָּלָה, תַּרְגּוּם עֲקִילָס, פִּילָא פּוֹרְנִי, דְּהִיא מְבַלְיָא גִיאֲרָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אֵין לְשׁוֹן לַבָּלָה אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה נא, מד): וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל, וְכָאן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי אָמַר תַּרְתֵּין, אָמַר לָהֶם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּכֶם שֶׁל כֶּסֶף שֶׁל זָהָב הָיְתָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ח, ד): כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים, אֲבָל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי אֵינוֹ אֶלָּא אָלוֹ כוּרְסוֹן כֻּלּוֹ דִּדְהַב נְקֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ג, א): נְבוּכַדְנֶצַר מַלְכָּא עֲבַד צְלֵם, וְכֵן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי צָדוּ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר חֳרֵי, אָמַר לָהֶם לֹא כָךְ כָּתַב לָכֶם משֶׁה בַּתּוֹרָה (דברים ד, כח): וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, אָמְרוּ מָרֵי מַלְכָּא לָא לְמִסְגַּד אֶלָּא לְמִפְלַח בְּמִסִּים וּבְאַרְנוּנִיּוֹת וּבְזֵימִיּוֹת וּבְגֻלְגָּלַיָּא, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, תַּמָּן קָרְיָין לְמַלְכַיָּא אֱלָהַיָּא. וְרַבָּנָן אָמְרֵי חָדָא אָמַר לָהֶם, לֹא כָךְ כָּתַב לָכֶם יִרְמְיָה (ירמיה כז, ח): הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר וגו', אֲמַר לְהוֹן אוֹ אַתּוּן מְקַיְּמִין מִן רֵישֵׁי דְּהָדֵין פְּסוּקָא אוֹ אֲנִי מְקַיֵּם סֵיפֵיהּ, מִיָּד (דניאל ג, טז): עֲנוֹ שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְאָמְרִין לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר, אִם מַלְכָּא לָמָּה נְבוּכַדְנֶצַּר, אִם נְבוּכַדְנֶצַּר לָמָּה מַלְכָּא, אֶלָּא בְּמִסִּים וּבְאַרְנוּנִיּוֹת וּבְזֵימִיּוֹת וּבְגֻלְגָּלִיּוֹת אַתְּ מֶלֶךְ עָלֵינוּ אֲבָל לַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לָנוּ נְבוּכַדְנֶצַּר אַתְּ וּנְבוּכַדְנֶצַּר שְׁמֶךָ, אַתְּ וְחַד כֶּלֶב שָׁוִין עָלֵינַן כַּחֲדָא, נְבוּכַדְנֶצַּר נָבַח כְּכַלְבָּא, נָפַח כְּקוּלְתָא, נָצַר כְּצַרְצְרָה. מִיָּד נָבַח כְּכַלְבָּא וְנָפַח כְּקוּלְתָה, וַעֲבֵיד נָצַר כְּצַרְצְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, ב): אֲנִי פִי מֶלֶךְ שְׁמֹר. אָמַר רַבִּי לֵוִי אֲנִי פִי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ אֶשְׁמֹר, הַפֶּה שֶׁאָמַר לָנוּ בְּסִינַי (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, (קהלת ח, ב): וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, עַל שׁוּם (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, (קהלת ח, ב): שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, עַל שׁוּם (שמות כ, ז): לֹא תִשָּׂא, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִין לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְלֶעָתִיד לָבוֹא מַה כְּתִיב (ישעיה מט, כג): וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד אֲנִי לְהַאֲכִילָם מִבְּשָׂרָם וּלְהַשְׁכִּירָם מִדָּמָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מט, כו): וְהַאֲכַלְתִּי אֶת מוֹנַיִךְ אֶת בְּשָׂרָם וּכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן.