מדרש על הושע 9:6

‎וַיַּגֵּד מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן אֵת כָּל דִּבְרֵי ה'. הִתְחִיל מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵיאַךְ יֵלֵךְ וְהֵיאַךְ יַעֲשֶׂה הָאוֹתוֹת. כֵּיוָן שֶׁהָלְכוּ, הֻשְׁווּ אֵצֶל הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְעוֹלָם הַזְּקֵנִים מַעֲמִידִין אֶת יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשׁוֹפְטָיו עוֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן (יהושע ח, כב). אֵימָתַי יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין? כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם זְקֵנִים. לָמָּה? כְּשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיוּ נִשְׁאָלִין בִּזְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ (דברים לב, ז). שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים, אֵינוֹ נִכְשָׁל. תֵּדַע לְךָ, כְּשֶׁשָּׁלַח בֶּן הֲדַד אֵצֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר בֶּן הֲדַד כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ לִי הֵם וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ הַטּוֹבִים לִי הֵם (מלכים א כ, ג). שָׁלַח לוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כִּדְבָרְךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לְךָ אֲנִי וְכָל אֲשֶׁר לִי. שָׁלַח לוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה, כִּי אִם כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֶת עֲבָדַי אֵלֶיךָ וְחִפְּשׂוּ אֶת בֵּיתְךָ וְאֵת בָּתֵּי עֲבָדֶיךָ וְהָיָה כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ. כָּל מַה שֶּׁתָּבַע בָּרִאשׁוֹנָה, אֵינוֹ חֶמְדָּה. בִּקֵּשׁ כֶּסֶף וְזָהָב וְהֵן חֶמְדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל הַגּוֹיִם (חגי ב, ז). בִּקֵּשׁ נָשִׁים וְהֵן חֶמְדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה (יחזקאל כד, טז). בִּקֵּשׁ בָּנִים וְהֵן חֶמְדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהֵמַתִּי מַחְמַדֵּי בִטְנָם (הושע ט, טז). הֱוֵי, כָּל מַה שֶּׁתָּבַע בָּרִאשׁוֹנָה חֶמְדָּה. וּמַה הוּא וְהָיָה כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ, דָּבָר שֶׁהוּא חֶמְדָּה מִתּוֹךְ חֶמְדָּה. וְאֵיזוֹ? זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב (תהלים יט, יא)