מדרש על הושע יג:2

וכן אתה מוצא שעשו ישראל כל מה שאמר להם בימי השופטים, שנאמר ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות (שופטים י ו), וכן ירבעם, שנאמר ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב וישם האחד בבית אל ואת האחד (שם) [נתן] בדן (מ"א יב כט), ולא היה מניח לישראל לעלות לירושלים, והיה אומר אלה אלהיך ישראל, וכן אחאב חטא והחטיא את ישראל מכל הרשעים שהיו לפניו, ויעש אחאב [בן עמרי] הרע בעיני ה' מכל אשר לפניו (שם טז ל), תדע לך שהיה מוכר עצמו לעבודה זרה, שנאמר כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה' (שם כא כה), והשכיח שמו של הקב"ה, היאך, היה מוחק את האזכרות, וכותב תחתיהם וידבר הבעל, בראשית הבעל, ויאמר הבעל וכל התורה כולה עשה כן, הוא שהנביא אומר החושבים להשכיח את עמי שמי (ירמיה כג כז), ומנשה עשה יותר מכולם, שנאמר וישם [את] פסל הסמל וגו' (דה"ב לג ז), והוא העביר [אות] בניו באש (למולך) בגי בן הנום ועונן וניחש [וכשף] ועשה אוב וידעוני [הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו] (דה"ב לג ו), וכיצד היה המולך בגיא בן הנום, עשוי חוץ לירושלים, ובמקום מופלג, וצלם היה ופניו של עגל, וידיו פשוטות כאדם [שפותח ידיו לקבל] דבר מחבירו, והיו מסיקין אותו עד שהידים נעשים כאש, ושבעה קנקלים היו לו, והוא לפנים מהם, ולפי קרבנו של כל אחד ואחד היה נכנס, מי שמקריב עוף נכנס לקנקל הראשון, עז נכנס לקנקל השני, שה לשלישי, עגל לרביעי, פר לחמישי, שור לששי, מי שמקריב בנו אומרים הכומרים כי אין למעלה הימנו, היה נכנס לפנים מן הקנקל השביעי, והיה הולך ונושקו, שנאמר זובחי אדם עגלים ישקון (הושע יג ב), והיו הכומרים נוטלין בנו ממנו ונותנין התינוק על ידי המולך, ונוטלין התופין ומקישין בהן כדי שלא ישמע אביו קול בנו, ומעיו של תינוק מתמעכין עליו, והיה התינוק מנהים עד שישליט נפשו על ידו. אמר ר' יהודה הלוי הוא שכתוב ובנו במות התופת אשר בגיא בן הנום (ירמיה ז לא), מה היא התופת, שהיו מקישין בתופים, מה הוא הנום, שהיו הכומרים אומרין למולך כשהתינוק מנהים יהנה לך יערב לך. ראה היאך היו להוטין אחרי ע"ז, אמר הקב"ה על ידי יצר הרע הייתם חוטאים וגולים, אבל לעתיד לבא אני עוקרו מכם, שנא' והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר (יחזקאל לו כו).

ותקראנה שמו עובד. על שם אביו ועל שם אמו אביו שהיה זקן ונשא אשה לשם שמים ונקרא עובד אלהים וכן הוא אומר (הושע י"ג ב') ויעבד ישראל באשה, על שם אמו דכתיב (מלאכי ג' י"ח) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו בין רות לערפה ערפה היתה לחרפה ורות דבקה בייחוד לכך קראו שמו עובד, צדיק נשא צדקת והבן צדיק גמור, שלישי לו בחר בו הקב"ה שנ' (תהלים ע"ח ע') ויבחר בדוד עבדו.

[י] כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא וג' (ישעיה נה:ח), לליסטים שהוא נידון לפני הקוסטינר, בתחילה הוא קורא אנלגין שלו ואחר כך הוא מכה אותו ואחר כך הוא נותן לו כמס ואחר כך נותן לו פרקולה ואחר כך יוצא ליהרג, אבל הקב"ה אינו כן אלא בתחילה קורא אנלגין של שבטים, ועתה יוסיף לחטוא ויעשו להם מסכה וג' (הושע יג:ב), ואחר כך הוא מכה אותן, הוכה אפרים שרשם יבש וג' (שם ט:טז), ואחר כך הוא נותן להם כמס, צרור עון אפרים וג' (שם יג:יב), ואחר כך הוא נותן להם פרקולה, תאשם שמרון כי מרתה וגו' (שם יד:א), ואחר כך הוא מחזירן בתשובה, שובה ישראל (הושע יד:ב).