מדרש על ויקרא 22:3

[ג] "ואכל מבשר זבח השלמים אשר לה' ונכרתה" מה תלמוד לומר? לפי שהוא אומר (ויקרא ז, כ) "והנפש אשר תֹאכל בשר מזבח השלמים" – יכול אין חייבים כרת משום טומאה אלא על השלמים בלבד; מנין לרבות כל הקדשים? תלמוד לומר (שם כב, ג) "לְדֹרֹתֵיכֶם כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב מִכָּל זַרְעֲכֶם אֶל הַקֳּדָשִׁים" והלא שלמים בכלל כל הקדשים היה? אין לי אלא כיוצא כשלמים – מה שלמים מיוחדים שנאכלים לשני ימים ולילה אחד. הנאכלים ליום אחד מנין? תלמוד לומר (ויקרא ז, כ-כא) 'בשר' אין לי אלא ששיריו נאכלים; עולה – שאין שיריה נאכלים מנין? תלמוד לומר (ויקרא ז, כ-כא) 'זבח'. אין לי אלא זבחים; העופות והמנחות שאינן מיני זבחים – עד שתהא מרבה לוג שמן של מצורע – מנין? תלמוד לומר "כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים"

[ד] יכול לא יהיו חייבים משום טומאה אלא על דבר שחייבים משום פיגול? ודין הוא! אם פיגול – שהוא בקבוע, ובידיעה אחת, ולא הותר מכללו – אינו נוהג אלא בדבר שיש לו מתירין; טומאה – שבשתי ידיעות, ובעולה ויורד, והותרה מכללה – אינו דין שלא תנהוג אלא בדבר שיש לו מתירין?! ומנין הקומץ והלבונה והקטורת ומנחות כהנים ומנחות כהן משיח? תלמוד לומר (ויקרא כב, ג) "אל הקדשים אשר יקדישו" – לרבות את כולם.

[ד] אתה אומר לכך נאמרו מעוטים הללו או לא נאמרו אלא ללמד שאין עליו כרת אלא לשלמים לבד; מנין לרבות כל הקדשים? תלמוד לומר (ויקרא כב, ב) "וְיִנָּזְרוּ מקדשי בני ישראל...". או אינו מביא אלא כיוצא כשלמים. מה שלמים מיוחדים שנאכלים לשני ימים אף כל הנאכלים לשני ימים. הנאכלים ליום אחד מנין? תלמוד לומר (ויקרא ז, יח) 'בשר'. אין לי אלא כששיריו נאכלים; עולה שאין שיריה נאכלים מנין? תלמוד לומר (שם,) "זבח" – מיני זבחים. העופות והמנחות שאין מיני זבחים עד שאתה מרבה להביא לוג שמן של מצורע מנין? תלמוד לומר (ויקרא כב, ב) "אשר הם מקדישים לי אני השם"‏ – לרבות את כולם.