ספרא
[א] "והקריב מזבח השלמים"[1](ויקרא ג, ג) – אף על פי ששחטו שלא לשמו; "מזבח השלמים" (ויקרא ג, ט) – אף על פי שלא סמך עליהם. "אשה" – לשם אישים; "לה' " – לשם מי שעשה את העולם.
ספרא
[א] "והקריב מזבח השלמים"(ויקרא ג, ג) – אף על פי ששחטן שלא לשמו. "מזבח השלמים" (ויקרא ג, ט) – אף על פי שלא סמך עליהן. "אשה" – לשם אשים; "לה' " – לשם מי שעשה את העולם.
ספרא
[ב] "חלבו האליה" – להביא את החלב הסמוך לאליה; זה חלב שבין הפקוקלות, דברי ר' עקיבא. ר' יהודה אומר "חלבו האליה" – הוקש אליה לחלב; מה החלב בשני לאוין אף האליה בשני לאוין.