תנחומא בובר
[ד"א דבר אל כל עדת בני ישראל] קדושים תהיו כי קדוש אני. א"ל הקב"ה היו קדושים כשם שאני קדוש בכל דבר, ראה מה כתיב כי אלהים קדושים הוא (יהושע כד יט), מהו כרי אלהים קדושים הוא, פסוק זה פתח הוא למינין שנראה כשתי רשויות, שאלו המינין את ר' שמלאי מהו כי אלהים קדושים, אין אתם אומרים שהוא רשות אחד, הרי שתי רשויות הן, אמר להם שוטים שבעולם [ראו מה כתיב כי אלהים קדושים הוא], אילו אמר כי אלהים קדושים הם, אתם אומרים שתי רשויות הם, [ומה אלהים קדושים], אמר ר' ברכיה בשם ר' אבא מהו קדושים הוא, שהוא קדוש בכל מיני קדושות, כיצד אמר ר' אחא בר חנינא דבורו בקדושה, שנאמר אלהים דבר בקדשו (תהלים ס ח), דרכו בקדושה, שנאמר אלהים בקדש דרכך (תהלים עז יד), נראה בקדושה, שנאמר כן בקדש חזיתיך (שם סג ג), קילוסו בקדושה שנאמר מי כמוכה נאדר בקדש (שמות טו יא). חשיפת זרועו בקדושה, שנאמר חשף ה' וגו' (ישעיה נב י), הוי קדושים הוא, שהוא קדוש בכל מיני קדושות.
ספרא
[ד] אוציא את כולם ולא אוציא את חלב השליל המכסה את הקרב? תלמוד לומר 'חלב ושתי הכליות'. יכול לא יהיה בכלל עונש אבל יהיה בכלל אזהרה? תלמוד לומר 'חלב ושתי הכליות'. יכול לא יהיה בכלל אזהרה אבל יהיה בכלל הַקְרֵב? תלמוד לומר 'חלב ושתי הכליות' באשם שאין תלמוד לומר, שכבר קל וחומר הוא:
תנחומא בובר
שאלו המינין את (ר' ישמעאל) [ר' שמלאי], אמרו לו כמה אלהות בראו את העולם, אמר להם אני ואתם נשאל לתורה, אמרו לו הרי כתיב כי אלהים קדושים (יהושע כד יט), אמר להם קראו סוף הפסוק, הם לא נאמר אלא הוא. אמר ר' ברכיה בשם ר' אבא האדמוני, מהו קדושים, שהוא קדוש בכל מיני קדושות, אמר ר' אחא בר חנינא הקב"ה דרכו בקדושה, הלוכו בקדושה, נראה בקדושה, דבורו בקדושה, חסיפת זרועו בקדושה, [נאה ואדיר בקדושה]. דרכו בקדושה מנין, שנאמר אלהים בקדש דרכך (תהלים עז יד). הליכתו בקדושה מנין, שנאמר הליכות אלי מלכי בקדש (שם סח כה). נראה בקדושה, שנאמר כן בקדש חזיתיך (שם סג ג). דבורו בקדושה, שנאמר אלהים דבר בקדשו (שם ס ח). חסיפת זרועו בקדושה מנין, שנאמר (חסף) [חשף] ה' [את] זרוע קדשו (ישעיה נב י). נאה ואדיר בקדושה מנין, שנאמר מי כמוכה באלים ה' וגו' (שמות טו יא). הוי כי אלהים קדושים הוא, שהוא קדוש בכל מיני קדושות, אמרו לו והכתיב בראשית ברא אלהים, אמר להן בראו לא כתיב כאן, אלא ברא.