מדרש על יהושע 4:3

פס'. והיה בעברכם את הירדן תקימו. בוא וראה כמה נסים נעשו באותו היום. עברו ישראל את הירדן. ובאו להר גרזים ולהר עיבל יותר מששים מיל. ואין כל בריה יכולה לעמוד. וכל מי שהיה עומד בפניהם מיד נתרז שנאמר (שמות כ״ג:כ״ז) את אימתי אשלח לפניך (בפניהם) וגו'. ואח״כ הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את התורה בשבעים לשון שנאמר (דברים כו) באר היטב והעלו עולות ושלמים ואכלו ושתו ושמחו ובירכו וקיללו וקפלו את האבנים והלכו ולנו במקומן שנאמר (יהושע ד׳:ג׳) והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה:

בוא וראה כמה נסים נעשו באותו היום עברו את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל יותר מס׳ מיל ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם וכל העומד בפניהם מיד נתרז שנאמר (שמות כג כז) את אימתי אשלח לפניך והמותי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל אויביך אליך ערף ואומר (שם טו טז) תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן עד יעבור עמך ה׳ זו ביאה ראשונה עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה אמור מעתה ראויין היו ישראל לעשות להם נס בביאה שניה כבביאה ראשונה אלא שגרם חטא. ואח״כ הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליהם את כל דברי התורה בשבעים לשון שנאמר (דברים כז ח) באר היטב והעלו עולות ושלמים ואכלו ושתו ושמחו וברכו וקללו וקפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל שנאמר (יהושע ד ג) והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון יכול בכל מלון ומלון ת״ל אשר תלינו בו הלילה וכתיב (שם) ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל. תנא צרעה לא עברה עמהם ולא והכתיב (שמות כג כט) ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה וגו׳ אר״ל על (שפת) הירדן עמדה. תנא וסמתה את עיניהם מלמעלה וסרסתן מלמטה שנאמר (עמוס ב ט) ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת רב פפא אמר שתי צרעות היו חדא דמשה וחדא דיהושע דמשה לא עברה דיהושע עברה:

פח בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם: עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, וּבָאוּ לְהַר גְּרִיזִים וּלְהַר עֵיבָל יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים מִיל, וְאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם, וְכָל הָעוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם מִיָּד נִתְּרַז, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כ״ג:כ״ז) "אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם, וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף". וְאוֹמֵר: (שם טו) "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה'", זוֹ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה. "עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ", זוֹ בִּיאָה שְׁנִיָּה. אֱמֹר מֵעַתָּה: רְאוּיִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לֵעָשׂוֹת לָהֶם נֵס בְּבִיאָה שְׁנִיָּה כְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה, אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא. וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים, וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בַּסִּיד וְכָתְבוּ (עליו) [עֲלֵיהֶם] אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כ״ז:ג׳) "בַּאֵר הֵיטֵב", וְהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, וְאָכְלוּ [וְשָׁתוּ] וְשָׂמְחוּ, וּבֵרְכוּ, וְקִלְּלוּ, וְקִפְּלוּ אֶת הָאֲבָנִים, וּבָאוּ וְלָנוּ בַּגִּלְגָּל, שֶׁנֶּאֱמַר: (יהושע ד׳:ג׳) "וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן". יָכוֹל בְּכָל מָלוֹן וּמָלוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה", וּכְתִיב: (שם) "וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן, הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל". תָּנָא: צִרְעָה לֹא עָבְרָה עִמָּהֶם, וְלֹא? וְהָכְּתִיב: (שמות כ״ג:כ״ח) "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה" וְגוֹ'. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: עַל [שְׂפַת] הַיַּרְדֵּן עָמְדָה, וְזָרְקָה בָּהֶם מָרָה, וְסִימַת אֶת עֵינֵיהֶם מִלְּמַעְלָה, וְסֵרַסְתָּן מִלְּמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (עמוס ב׳:ט׳) "וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ, וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים, וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מַמַּעַל, וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת". רַב פָּפָּא אָמַר: שְׁתֵּי צְרָעוֹת הָיוּ, חֲדָא דְּמֹשָׁה וַחֲדָא דִּיהוֹשֻׁעַ; דְּמֹשֶׁה לָא עָבְרָה, דִּיהוֹשֻׁעַ עָבְרָה.