מדרש על יואל 2:26

רבי שמעון בן חלפתא איפטר מיניה דרבי אמר ליה לבריה זיל לגביה דליברכך אמר ליה יהא רעוא דלא תבייש ולא תתבייש. כי אתא גבי אבוה אמר ליה מאי אמר לך אמר ליה מלתא בעלמא הוא דאמר לי אמר ליה בירכך בבירכתא דברכינהו קודשא בריך הוא לישראל ותנא בה דכתיב (יואל ב כו) ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה׳ אלהיכם וגומר [ולא יבושו עמי לעולם] וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני ה׳ אלהיכם ואין עוד ולא יבושו עמי לעולם:

ג רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן (עכמאי) [עַסְמַיי] וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים, תָּנוּ פָּרָשַׁת נְדָרִים בֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. אִיפְטוּר מִינֵיהּ בְּאוֹרְתָא, בְּצַפְרָא אַתּוּ וְקָא מִפְטְרִי מִינֵיהּ, אָמַר לְהוּ: וְלָא אִפְטְרִיתוּ מִינָאִי בְּאוֹרְתָא? אָמְרוּ לֵיהּ: לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ, תַּלְמִיד שֶׁנִּפְטַר מֵרַבּוֹ, וְלָן בְּאוֹתָהּ הָעִיר, צָרִיךְ שֶׁיִּפָּטֵר הֵימֶנּוּ פַּעַם אַחֶרֶת, דִּכְתִיב: (מלכים א ח׳:ס״ו) "בַּיוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (דברי הימים ב ז׳:י׳) "בְּיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלַּח אֶת הָעָם", [אֶלָּא], מִכָּאן לְתַלְמִיד שֶׁנִּפְטַר מֵרַבּוֹ, וְלָן בְּאוֹתָהּ הָעִיר, צָרִיךְ לִפָּטֵר מִמֶּנּוּ פַּעַם אַחֶרֶת. אָמַר לֵיהּ לִבְרֵיהּ: בְּנֵי אָדָם הַלָּלוּ, אֲנָשִׁים שֶׁל צוּרָה הֵם, זִיל לְגַבַּיְהוּ וְלִיבָרְכוּךְ. אָזַל, אַשְׁכְּחִינְהוּ, וְקָא רָמוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי: כְּתִיב: (משלי ד׳:כ״ו) "פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ, וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ", וּכְתִיב: (שם ה) "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", לָא קַשְׁיָא, כָּאן, בְּמִצְוָה שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים, כָּאן, בְּמִצְוָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים. הָדוּר יַתְבֵי וְקָא מִיבָּעְיָא לְהוּ: כְּתִיב: (שם ג) "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ", הָא חֶפְצֵי שָׁמַיִם יִשְׁווּ בָּהּ, וּכְתִיב: (שם ח) "וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָּהּ", וַאֲפִלּוּ חֶפְצֵי שָׁמַיִם? (לָא־קַשְׁיָא) כָּאן בְּמִצְוָה שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים, כָּאן בְּמִצְוָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים. אָמְרוּ לֵיהּ: מַאי בָּעִית הָכָא? אָמַר לְהוּ: דְּאָמַר לִי אַבָּא: זִיל גַּבַּיְהוּ דְּלִיבָרְכוּךְ. אָמְרוּ לֵיהּ: יְהֵא רַעֲוָא דְּתִזְרַע וְלָא תֶּחְצַד, תְּעַיִּל וְלָא תָּפִיק, תָּפִיק וְלָא תְּעַיִּל, לִיחְרוּב בֵּיתָךְ וְלֵיתִיב אוּשְׁפִּיזָךְ, לִבַלְבֵּל פְּתוֹרָךְ, וְלָא תֶּחְזִי לְשַׁתָּא חַדְתָּא. כִּי אָתָא לְגַבֵּי אֲבוּהָ, אָמַר לֵיהּ: לָא מִיבָּעְיָא בְּרוּכִי דְּלָא בָּרְכָן, אֶלָּא צִעוּרִי צִעֲרוּ לִי. אָמַר לֵיהּ: מַאי אָמְרוּ לָךְ? אָמַר לֵיהּ: הָכִי וְהָכִי [אָמְרוּ לִי]. אָמַר לֵיהּ: הֲנָךְ כּוּלְּהוּ בִּרְכָתָא נִינְהוּ: "דְּתִזְרַע וְלָא תֶחְצַד", תּוֹלִיד בְּנִין וְלָא לֵימוּתוּ. "תְּעַיִּל וְלָא תָּפִיק", תְּעַיִּל כַּלְּתָא וְלָא לֵימוּתוּ בְּנָךְ (וליסקן לבי נשייהו) [דְּלִיפְקָן]. "תָּפִיק וְלָא תְּעַיִּל", תָּפִיק בְּנָתָךְ וְלָא לֵימוּתוּ גַּבְרַיְהוּ, וְלָא לִיהַדְרָן לְוָתָךְ. "לִיחְרוּב בֵּיתָךְ וְלֵיתוּב אוּשְׁפִּיזָךְ", דְּהַאי עָלְמָא 'אוּשְׁפִּיזָא', וְהַהוּא עָלְמָא 'בֵּיתָא', דִּכְתִיב: (תהילים מ״ט:י״ב) "קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם", אַל תִּקְרִי 'קִרְבָּם' אֶלָּא 'קִבְרָם'. "לִבַלְבֵּל פְּתוֹרָךְ" בִּבְנֵי וּבִבְנָתָא. "וְלָא תֶּחְזִי שַׁתָּא חַדְתָּא", דְּלָא תְּמוּת אִתְּתָךְ וְלָא תִּנְסִיב [אִנְתְּתָא] אַחֲרִיתִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אִיפְטַר מִינֵיהּ (דרבי) [דְּרַב] אָמַר לֵיהּ לִבְרֵיהּ: זִיל לְגַבֵּיהּ דְּלִיבָרְכָךְ. אָמַר לֵיהּ: יְהֵא רַעֲוָא דְּלָא תְּבַיֵּשׁ וְלָא תִּתְבַּיֵּשׁ. כִּי אָתָא גַּבֵּי אֲבוּהַָ, אָמַר לֵיהּ: מַאי אָמַר לָךְ? אָמַר לֵיהּ: מִלְּתָא בְּעָלְמָא הוּא דְּאָמַר לִי. אָמַר לֵיהּ: בִּירְכָךְ בִּרְכְּתָא דְּבָרְכִינְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל וְתָנָא בָּהּ, דִּכְתִיב: (יואל ב׳:כ״ו) "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ'. [וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם], וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי, וַאֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד, וְלֹא יֵבוֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם".

פס'. ברוך טנאך. שלא יחסרו כליך מן המזון. ומשארתך. שתהא אוכל מעט ושבע. וכן הוא אומר (יואל ב׳:כ״ו) ואכלתם אכול ושבוע: