מדרש על יואל 4:20

‎וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא (ירמיה כג, כד). וְאוֹמֵר: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיה ו, ג). וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וַה' הֹלֵךְ? לְהוֹדִיעַ חִבַּת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הָאֻמּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּנְהֲגוּ בָּהֶם כָּבוֹד. וְלֹא דַּיָּן שֶׁאֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן כָּבוֹד, אֶלָּא מְמִיתִין אוֹתָן מִיתוֹת חֲמוּרוֹת. לְעִנְיַן כֵּן מַה הוּא אוֹמֵר? וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם (יואל ד, ב). עַל עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל. וְאוֹמֵר: מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה (יואל ד, יט). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלַיִם לְדוֹר וָדוֹר (יואל ד, כ). וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי (יואל ד, כא). אֵימָתַי? וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן (יואל ד, כא).

ד"א בי אדני אדוני שאל, ונאמר אל אדני, ועתה ישב נא עבדך וגו'. א"ל הקב"ה הרי ריפתה עתה מן הכח הראשון ודברת תחנונים, חייך אעפ"כ שאמרתי וריב לה' עם יהודה (הושע יב ג), אלא חנון אני וארחם עליך, שנאמר כי לא לעולם אריב (ישעיה נז ו), ואין עולם אלא יהודה, שנאמר ויהודה לעולם תשב (יואל ד כ).

וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת (בראשית כט, טז), כִּשְׁתֵּי קוֹרוֹת מְפֻלָּשׁוֹת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, זוֹ הֶעֱמִידָה אַלּוּפִים וְזוֹ הֶעֱמִידָה אַלּוּפִים. זוֹ הֶעֱמִידָה מְלָכִים וְזוֹ הֶעֱמִידָה מְלָכִים. מִזּוֹ עָמְדוּ הוֹרְגֵי אֲרָיוֹת וּמִזּוֹ עָמְדוּ הוֹרְגֵי אֲרָיוֹת. מִזּוֹ עָמְדוּ נְבִיאִים וּמִזּוֹ עָמְדוּ נְבִיאִים. מִזּוֹ עָמְדוּ שׁוֹפְטִים וּמִזּוֹ עָמְדוּ שׁוֹפְטִים. מִזּוֹ עָמְדוּ מְכַבְּשֵׁי אֲרָצוֹת וּמִזּוֹ עָמְדוּ מְכַבְּשֵׁי אֲרָצוֹת. מִזּוֹ עָמְדוּ מְחַלְּקֵי אֲרָצוֹת וּמִזּוֹ עָמְדוּ מְחַלְּקֵי אֲרָצוֹת. קָרְבַּן בְּנָהּ שֶׁל זוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת וְקָרְבַּן בְּנָהּ שֶׁל זוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת. מִלְחֶמֶת בְּנָהּ שֶׁל זוֹ דּוֹחָה שַׁבָּת וּמִלְחֶמֶת בְּנָהּ שֶׁל זוֹ דּוֹחָה אֶת הַשַׁבָּת. לָזוֹ נִתַּן שְׁתֵּי לֵילוֹת וְלָזוֹ נִתַּן שְׁתֵּי לֵילוֹת, לֵילוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וְלֵילוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב לְלֵאָה, לֵילוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן וְלֵילוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי לְרָחֵל. (אסתר ו, א): בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ. וְשֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה, גְּדוֹלָה בְּמַתְּנוֹתֶיהָ, כְּהֻנָּה לְעוֹלָם וּמַלְכוּת לְעוֹלָם, דִּכְתִיב (יואל ד, כ): וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וגו', וּכְתִיב (תהלים קלב, יד): זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד. וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל, קְטַנָּה בְּמַתְּנוֹתֶיהָ, יוֹסֵף לְשָׁעָה, שָׁאוּל לְשָׁעָה, וְשִׁילֹה לְשָׁעָה, (תהלים עח, סז): וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר.