מדרש על יואל 4:9

ועוד שבתי לתפלתי וגם לתעניתי מ׳ יום עד שנגלה אלי זה המלאך ואמר לי שאל ממני דבר, אמרתי לו אדוני מה יהיה אחרית אלה? א״ל המלאך, אחר כל אלה מתגברים בני מערב בחיילים גדולים והם באים מעורבים ועורכים מלחמה עם בני מזרח שבארצם והורגים אותם, והנשארים בורחים מלפניהם ובאים לאלכסנדריא, וירדפו אחריהם מבני מערב ויבואו שם, ושם תהיה מלחמה גדולה, ויברחו משם בני מזרח ויבואו עד מצרים וישבו אותה ויקחו מלקוח ויעשו אותה שממה, לקיים מה שנאמר מצרים לשממה תהיה (יואל ד׳ ט׳). ויעברו בארץ הצבי ותכלה בידם וכל מי שהוא נשבה לא יחזור עד שיבא משיח, וכששמעתי הדבר הזה בכיתי עד מאד. א״ל המלאך, שמעון! מפני מה אתה בוכה? אמרתי לו, בני אברהם יצחק ויעקב לא תהיה להם פליטה בימיו. אמר לי, הדבר קשה עד מאד, אם תניח בשר על האש לא תוכל להנצל מריחו כך ישראל אינן נצולין, וכל מי שהוא בא בחדר ויברח ויחבא ינצל, שנאמר לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ (ישעיה כ״ו כ'), כָּל הַנִּמְצָא יִדָּקֵר וְכָל הַנִּסְפֶּה יִפּוֹל בֶּחָרֶב (שם י"ג ט"ו), והם עוברים בארץ הצבי ושוסים, שנאמר וּבָא בַאֲרָצוֹת וְשָׁטַף וְעָבָר (דניאל י״א מ׳), ובאים בנחלי הבתות והם באמצעיתא, ושם תהיה מלחמה גדולה שנתנבאו עליה כל הנביאים ויהפכו נחלים ומימי פרת לדם, ולא יוכלו הנשארים לשתות ממנו, ומשם תשבר מלכות מזרח. ואחר כל אלה יעמוד מלך עז פנים ויעשה שלש שנים ומחצה, ובתחלת מלכותו כשהוא עומד לוקח העשירים ומפנה (לשון חסרה, צפניה ג׳ ט״ו) ממונם והורג אותם, ולא ימלט כסף את בעליו, שנאמר כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא יוּכַל לְהַצִּילָם (יחזקאל ז׳ י״ט), ולא תעמוד עליו עצתו ומחשבתו, וכל מי שמזכיר שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד יהרגו, וכל האומר אלהי אברהם יהורג, ואומרים נחזור כולנו לאומה אחת ונבטל את השבתות והמועדים וראשי חדשים מישראל, שנאמר וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת (דניאל ז׳ כ״ה), זמנין - הם המועדים, ודת - היא התורה, שנאמר אש דת למו (דברים ל״ג), ובימיו צרה גדולה תהיה על ישראל, וכל מי שהוא גולה לגליל העליון ימלט, שנאמר כי בהר ציון ובירושלם תהיה פלטה (יואל ג׳ ה׳) עד דמטי מדון והורג מישראל עד שמגיע לדמשק, וכשהוא מגיע לדמשק נותן הקב״ה עזרה והצלחה לישראל, ובימיו תהיה קטטה ומלחמה בעולם, ועיר נלחמה עם חברתה ומדינה עם מדינה ועם בעם וגוי בגוי, ואין שלום ליוצא ובא שנאמר וַהֲצֵרֹתִי לָאָדָם וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים (צפניה א׳ י״ז). ועם ה׳ מטולטלין וצרה תהיה עליהם שלש שנים, וינתנו בידו עד סוף השלש שנים, שנאמר וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן (דניאל ז' כ"ה), עִדָּן - שנה, עִדָּנִין - ב׳ שנים, פְלַג עִדָּן - חצי שנה, נמצא שלש שנים מבטלין הגזרה והתפלה, שנאמר וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים (שם י"ב י"א), והן שלש שנים ומחצה. ויעמוד מלך שהוא משים אותם לכפור, שנאמר וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ מְשֹׁמֵם (שם י״א) והוא מולך שלשה חדשים, ואח״כ עושים בני ישמעאל מלחמה עם אדומיים בבקעת עכו, ומיד אשורים באים עליהם ושבים אותם שנאמר עַד מָה אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ (במדבר כ"ד כ"ב), וְצִים מִיַּד כִּתִּים (שם כ"ד) - אלו אדומיים שהם עתידים לעמוד באחרית הימים, וכשהם יוצאים כגנבים הם יוצאים, שנאמר אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ וגו׳ (עובדיה א' ה'), ועושים מלחמה עם בני ישמעאל והורגים מהם הרבה, ומתכנש למשריית דעכו ומהדק פרזלא לחספא ושקיה תברין לאצבעתא וערקין ערטלאין בלא סוסואן, ויצטרפו לגיונות עמם מאדום ויבואו ויעשו מלחמה בבקעת עכו עד שישקע הסוס עד ירכו בדם ויברחו בני ישראל עד שיבואו אל בקעת יריחו, ושם יעמדו ויאמרו אחד לחבירו אנה אנחנו בורחים ונניח טפינו ונשינו, וחוזרים ועושים מלחמה אחרת בבקעת מגדו, ויברחו אדומיים ועולים לספינות, ותצא רוח ותביאם לאשור והן מענים אשורים ועבר הנהר. ולקץ תשעה חדשים יצאו בני אשור ויאבדו בני ישראל ואת בני רומא, שנאמר עַד מָה אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ (במדבר כ"ד כ"ב). וכשאתה רואה אשורים יוצאים ודורכים בארץ ישראל הם עושים שלום, ואליהו ז״ל יוצא ומבשר להם שלום שנאמר וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ (מיכה ה׳ ד׳), ובני איטליא מבקשים להלחם עמם ובני ישמעאל תחזור להם המלכות כמעט, ואין מספיקים להוציא את נשיהם עד שאשור שובים אותם, ומיד בת קול יוצאת ומכרזת בכל המקומות לבני ישראל: צאו ונקמו נקמת ה׳ באדום, שנאמר וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל (יחזקאל כ״ה י״ד), ומיד בחורי בני ישראל נקבצים ונשמעים והם ממליכים עליהם מלך מזרע דוד, ותפול מחלוקת בין אלו לאלו, ובני ארץ ישראל פושעים בזרע דוד לקיים מה שנאמר וַיִּפְשְׁעוּ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָּוִד עַד הַיּוֹם הַזֶּה (דהי״ב י׳ י״ט).

דבר אחר על הגתית. אמר ישעיה (ישעיה ה טז) ויגבה ה' צבאות במשפט. אימתי הקב"ה גבוה כשיעשה משפט באומות העכו"ם. מה כתיב למעלה מזה (שם טו) וישח אדם וישפל איש. אותה שעה ויגבה ה' צבאות במשפט. וכן הוא אומר (יחזקאל לח יח) והיה ביום ההוא ביום בוא גוג. וכן יואל אומר (יואל ד ט-יא) קראו זאת בגוים קדשו מלחמה. עושו ובואו כל הגוים. (שם ב) וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט. ואין עמק ששמו יהושפט ומהו עמק יהושפט שישפוט הקב"ה את הגוים. כן הוא אומר (שם יד) המונים המונים בעמק החרוץ. ולא המונים אלא (ירמיה כה לג) חללי ה' ביום ההוא. וכן הוא אומר (יואל ד יב) כי שם אשב לשפוט את כל הגוים. ואחר כך (שם יז) וידעתם כי אני ה' אלקיכם שוכן בציון הר קדשי. אימתי כשיראה הקב"ה על הגת. וכן הוא אומר (שם יג) בואו רדו כי מלאה גת. אותה שעה נותנין לו נצחון. למנצח על הגתית ארבע גתות הן - לבני קרח על הגתית (ויואל) בואו רדו כי מלאה גת זה אומר גת וזה אומר גתית למנצח על הגתית: