מדרש על יחזקאל א:13

בְּהַעֲלוֹתְךָ. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים (במדבר ז, א-י), וְאַחַר כָּךְ, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן בְּהַעֲלוֹתְךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יְראוּ אֶת ה' קְדוֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (תהלים לד, י). אַתְּ מוֹצֵא לְמַעְלָה, אַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים הִקְרִיבוּ, וְשֵׁבֶט לֵוִי לֹא הִקְרִיב, וְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם וְכָל הַנְּשִׂיאִים הִקְרִיבוּ, חוּץ מִנְּשִׂיאוֹ שֶׁל לֵוִי. וּמִי הָיָה נְשִׂיא לֵוִי. זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי (במדבר יז, יח). וְאַהֲרֹן לֹא הִקְרִיב עִם הַנְּשִׂיאִים, וְהָיָה אוֹמֵר אוֹי לִי, שֶׁמָּא בִּשְׁבִילִי אֵינוֹ מְקֻבָּל שֵׁבֶט לֵוִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לְךָ אֱמֹר לְאַהֲרֹן אַל תִּתְיָרֵא, לִגְדוֹלָה מִזּוֹ אַתָּה מְתֻקָּן. לְכָךְ נֶאֱמַר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלוֹתְךָ. הַקָּרְבָּנוֹת, כָּל זְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הֵן נוֹהֲגִין. אֲבָל הַנֵּרוֹת, לְעוֹלָם, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה. וְכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ לְבָרֵךְ אֶת בָּנַי, אֵינָן בְּטֵלִין לְעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, שֶׁלֹּא תִּהְיוּ מְבַזִּין עַל הַמְּנוֹרָה. הֱוֵי שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ (זכריה ד, י), זוֹ הַמְּנוֹרָה. וּמַהוּ שִׁבְעָה. אֵלֶּה שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כֹּכָבִים שֶׁמְּשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, כָּךְ חֲבִיבִין הֵם לְפָנַי, שֶׁלֹּא תִּהְיוּ מְבַזִּין עָלֶיהָ. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁמָּא יַטְעֶה אוֹתְךָ יִצְרְךָ לוֹמַר, שֶׁהוּא צָרִיךְ אוֹרָהּ. מַה כְּתִיב בַּחַלּוֹנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְחַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָּה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר וְגוֹ' (יחזקאל מ, טז). כַּחַלּוֹנוֹת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּהַחַלּוֹנוֹת (שם פסוק כה), שֶׁהָיוּ רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וְצָרוֹת מִבִּפְנִים, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ מוֹצִיאִים אוֹרָהּ לַחוּץ. אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן, הַבָּרָק הַזֶּה תּוֹלְדוֹת הָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה הוּא, וְהוּא יוֹצֵא וּמַבְהִיק אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶן כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בּוֹעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּידִים וְגוֹ' (יחזקאל א, יג), וּמַבְהִיק אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וַאֲנִי צָרִיךְ לָאוֹר שֶׁלָּכֶם. וְלָמָּה אָמַרְתִּי לָכֶם. אֶלָּא כְּדֵי לְהַעֲלוֹתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַעֲלוֹתְךָ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָעֵינַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּךָ, יֵשׁ בְּתוֹכָם לָבָן וְשָׁחֹר, וְאֵין אַתָּה רוֹאֶה מִתּוֹךְ הַלָּבָן, אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשָּׁחֹר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכֻּלּוֹ אוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לָאוֹר שֶׁלָּכֶם. דָּבָר אַחֵר, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה. בָּשָׂר וָדָם מַדְלִיק נֵר מִנֵּר דָּלוּק, שֶׁמָּא יָכֹל לְהַדְלִיק נֵר מִתּוֹךְ חֹשֶׁךְ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִדְלִיק אוֹר מִתּוֹךְ חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם (בראשית א, ב). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ הוֹצֵאתִי אוֹרָהּ, וַאֲנִי צָרִיךְ לַנֵּרוֹת שֶׁלָּכֶם. וְלָמָּה אָמַרְתִּי לְךָ. בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹתְךָ, לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד (שמות כז, כ).

אָמַר דָּוִד: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי (תהלים יח, כט). אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּרַבִּי: תּוֹלֶדֶת הָאֵשׁ מִלְּמַעְלָן אֵין כֹּחַ בָּעַיִן לִרְאוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק (יחזקאל א, יג), וּבָרָק אֵין כֹּחַ בָּעַיִן לִרְאוֹתוֹ, וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ עֵינֶיךָ, אֵין אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת. הָעַיִן הַזּוֹ לְבָנָה וְהַשָּׁחוֹר בָּאֶמְצַע, מֵהֵיכָן צָרִיךְ לִרְאוֹת? לֹא מִתּוֹךְ הַלֹּבֶן. וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשָּׁחוֹר. וְעַל אוֹר עֵינֶיךָ אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲמֹד עַל דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּל כָּךְ לָמָּה? שֶׁלֹּא יַטְעֲךָ יִצְרְךָ לוֹמַר, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְאוֹרְךָ. אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי בְּרַבִּי: אַתְּ מוֹצֵא כָּל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ חַלּוֹנוֹת, עוֹשֶׂה אוֹתָן רְחָבוֹת מִבִּפְנִים וְצָרוֹת מִבַּחוּץ, לָמָּה? שֶׁיְּהוּ שׁוֹאֲבוֹת הָאוֹר. אֲבָל חַלּוֹנוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ לֹא הָיוּ כָּךְ, אֶלָּא רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וְצָרוֹת מִבִּפְנִים. לָמָּה? שֶׁיְּהֵא הָאוֹר יוֹצֵא מִן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמֵאִיר לָעוֹלָם. וְהָאוֹר יוֹצֵא מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וּמֵאִיר לָעוֹלָם, וְהוּא צָרִיךְ לַנֵּרוֹת. אֶלָּא לְזַכּוֹתֵנוּ בַּנֵּרוֹת. אָמַר דָּוִד: אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה (תהלים צז, יא).

ד"א אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, שלא תהיו מבזין את המנורה הזו, שנאמר כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה (זריה ד י), מהו שבעה, אלו שבעה כוכבים שמשוטטין בכל הארץ, יאירו שבעת הנרות, שבעה אלה כך הם חביבין לפניו, שלא תהיו מבזין עליהן, לכך נאמר אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנ רות, שלא יטעה אותך יצרך לומר שהוא צריך אורה, ראה מה כתיב באורה, בחלונות בית המקדש, וחלונות אטומות אל התאים [וגו' כהחלונות האלה] (יחזקאל מ טז כה), בחלונות אין כתיב, אלא כהחלונות, שהיו רחבות מבחוץ וצרות מבפנים, כדי שיהיו מוציאים אורה לחוץ, אמר ר' ברכיה הכהן [ברבי] הברק הזה תולדת אש שלמעלה הוא כשהוא יוצא מבהיק את כל העולם שנאמר ודמות החיות [מראיהם כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים וגו' ומן האש יוצא ברק] (שם א יג), אמר הקב"ה איני צריך לאורה שלכם, [ולמה אמרתי לכם] אלא כדי להעלותך.

‎וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שַׁלּוּם, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אָמַרְתָּ לִי לַעֲשׂת מִזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים וּלְצַפּוֹתוֹ נְחֹשֶׁת, וְאָמַרְתָּ לִי אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא ו, ו), אֵין הָאֵשׁ מַעֲבֶרֶת אוֹתוֹ צִפּוּי וְשׂוֹרֶפֶת אֶת הָעֵץ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ הֵן אֶצְלְכֶם, שֶׁמָּא אֶצְלִי. הִסְתַּכֵּל בַּמַּלְאָכִים שֶׁהֵן אֵשׁ לוֹהֵט, וְכַמָּה אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וּבָרָד יֵשׁ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲבָאתָ אֶל אֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה (איוב לח, כב). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו (תהלים קד, ג). וְאֵין הַמַּיִם מְכַבִּים אֶת הָאֵשׁ, וְלֹא הָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת הַמַּיִם. וְכֵן הַחַיּוֹת שֶׁל אֵשׁ וְהָרָקִיעַ שֶׁעַל רֹאשָׁן מִן הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת (יחזקאל א, יג). וּכְתִיב: וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה (יחזקאל א, כב). וְהֵן עוֹמְדוֹת טְעוּנוֹת כָּל אוֹתוֹ אוֹנְקוֹס שֶׁל מַיִם, שֶׁעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְאַף הֵן אוֹנְקוֹס גָּדוֹל שֶׁל אֵשׁ וְהֵן עוֹמְדוֹת מִן רָקִיעַ לְרָקִיע, וּבֵין רָקִיעַ לְרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.

צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן, בָּנִים הַמְצֻיָּנִים לִי בְּתִגְלַחַת, בְּמִילָה וּבְצִיצִית. בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ שֶׁבָּרָא בְּרִיּוֹתָיו שְׁלֵמוֹת, בָּרָא חַמָּה וּלְבָנָה עַל מִלֵּאתָן, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת עַל מִלֵּאתָן. בַּר קַפָּרָא אָמַר אָדָם וְחַוָּה כְּבֶן עֶשְׂרִים שָׁנִים נִבְרְאוּ. בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. דָּבָר אַחֵר, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ שֶׁהִשְׁלִים מַעֲשָׂיו לִבְרִיּוֹתָיו, כֵּיצַד הִשְׁלִים הָאֵשׁ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, הִשְׁלִים הַחֶרֶב לְיִצְחָק, הִשְׁלִים הַמַּלְאָךְ לְיַעֲקֹב. דָּבָר אַחֵר, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ שֶׁעָשָׂה שָׁלוֹם בֵּין בְּרִיּוֹתָיו. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הָרָקִיעַ שֶׁל שֶׁלֶג וְהַחַיּוֹת שֶׁל אֵשׁ, הָרָקִיעַ שֶׁל שֶׁלֶג, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, כב): וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא וגו', וְהַחַיּוֹת שֶׁל אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, יג): וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, וּכְתִיב (יחזקאל א, יד): וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק, וְלֹא זֶה מְכַבֶּה זֶה וְלֹא זֶה מְכַבֶּה זֶה. מִיכָאֵל שַׂר שֶׁל שֶׁלֶג, וְגַבְרִיאֵל שֶׁל אֵשׁ, וְלֹא זֶה מְכַבֶּה זֶה וְלֹא זֶה מַזִּיק זֶה. אָמַר רַבִּי אָבִין לֹא סוֹף דָּבָר בֵּין מַלְאָךְ לְמַלְאָךְ, אֶלָּא אֲפִלּוּ בֵּין מַלְאָךְ אֶחָד שֶׁחֶצְיוֹ שֶׁלֶג וְחֶצְיוֹ אֵשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן, וְאִית לֵיהּ חָמֵשׁ אַפִּין, וְאֵלּוּ הֵן (דניאל י, ו): וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק, וְלֹא זֶה מַזִּיק זֶה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים ד, כד): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, וּכְתִיב (דניאל ז, ט): כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר, וְלֹא זֶה מַזִּיק זֶה וְלֹא זֶה מַזִּיק זֶה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב (איוב כה, ב): עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הָרָקִיעַ שֶׁל מַיִם וְהַכּוֹכָבִים שֶׁל אֵשׁ וְאֵינָן מַזִּיקִין זֶה לָזֶה. מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה, אָמַר יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין, כְּתִיב (איוב כה, ב): הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ, הַמְשֵׁל זֶה מִיכָאֵל. וָפַחַד זֶה גַּבְרִיאֵל. עִמּוֹ, מַהוּ עִמּוֹ מֻשְׁלָמִין לוֹ, אָמַר רַבִּי לֵוִי אֵין לְךָ כָּל מַזָּל וּמַזָּל שֶׁהוּא קוֹדֵם לַחֲבֵרוֹ בַּעֲלִיָּתָן, אֵין לְךָ כָּל כּוֹכָב שֶׁמַּבִּיט מַה לְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ אֶלָּא מַה שֶּׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ, כַּהֲדֵין בַּר נְשָׁא דְּנָחֵית בְּסוּלָמָא וְאֵינוֹ חָמֵי לַאֲחוֹרָיו, אַף בְּמַכּוֹת פַּרְעֹה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, כד): וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד. רַבִּי יוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יוּדָה אָמַר צְלוֹחִיּוֹת שֶׁל בָּרָד מְלֵאוֹת אֵשׁ, וְלֹא זוֹ מְכַבָּה זוֹ וְלֹא זוֹ מְכַבָּה זוֹ. אָמַר רַבִּי חָנִין הֲדָא דְּרַבִּי יוּדָה דַּמְיָה לְהַהִיא פִּיטַרְתָּא דְרִימוֹנָא, דְּכָל הֲדָא פִּיטַרְתָּא מִיתְחַמְיָא מִלְּגַו. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֵשׁ וּבָרָד פְּתוּכִין זֶה בָּזֶה, אָמַר רַבִּי חָנִין הֲדָא דְרַבִּי נְחֶמְיָה דַּמְיָיא לַהֲדָא עֲשָׁאשִׁיתָא דְּקַנְדִּילָא, מַיָא וּמִשְׁחָא מְעָרָבִין כַּחֲדָא וְהִיא דָלְקָה וְאָזְלָה, וְלֹא זֶה מְכַבֶּה זֶה וְלֹא זֶה מְכַבֶּה זֶה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מִיתָא וּמִתְקַלְהָא מִיתָא וּמִתְקַלְהָא בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאָם. אָמַר רַבִּי אַחָא לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי לִגְיוֹנוֹת קָשִׁין וְהָיוּ דְּבוּבִין זֶה לָזֶה, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁהֻקְשָׁה מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ עָשׂוּ שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, כָּךְ אֵשׁ וּבָרָד דְּבוּבִין זֶה עִם זֶה, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִיא מִלְחֶמֶת הַמִּצְרִיִּים, עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וְעָשׂוּ מִלְחֶמֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד, נֵס בְּתוֹךְ נֵס.

דָּבָר אַחֵר, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁלֹא תִהְיוּ מְבַזִּין עַל הַמְּנוֹרָה, הֱוֵי (זכריה ד, י): כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה אֵלֶּה, אֵלֶּה זוֹ הַמְּנוֹרָה, שִׁבְעָה אֵלּוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כּוֹכָבִים שֶׁמְשׁוֹטְטִין בְּכָל הָאָרֶץ, כָּךְ הֵם חֲבִיבִין שֶׁלֹא תִהְיוּ מְבַזִּין עֲלֵיהֶן, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁלֹא יַטְעֶה אוֹתְךָ יִצְרְךָ לוֹמַר שֶׁהוּא צָרִיךְ אוֹרָה, רְאֵה מַה כְּתִיב בַּחַלּוֹנוֹת (יחזקאל מ, טז): וְחַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה וגו' וְכֵן לָאֵלַמּוֹת וגו' כְּהַחַלּוֹנוֹת הָאֵלֶּה. כַּחַלּוֹנוֹת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּהַחַלּוֹנוֹת, שֶׁיִּהְיוּ רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וְצָרוֹת מִבִּפְנִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מוֹצִיאִין אוֹרָה לַחוּץ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בֵּירַבִּי הַבָּרָק הַזֶּה תּוֹלְדוֹת הָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָן הוּא, וְהוּא יוֹצֵא וּמַבְהִיק אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, יג): וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים, וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק, וּמַבְהִיק אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וַאֲנִי צָרִיךְ לָאוֹרָה שֶׁלָּכֶם, וְלָמָּה אָמַרְתִּי לְךָ, כְּדֵי לְעַלּוֹתֶךָ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּךָ יֵשׁ בְּתוֹכָן לָבָן וְשָׁחוֹר, וְאֵין אַתָּה רוֹאֶה מִתּוֹךְ הַלָּבָן אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשָּׁחוֹר, וּמָה אִם עֵינֶיךָ שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן שָׁחוֹר וְלָבָן אֵין אַתָּה רוֹאֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשָּׁחוֹר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכֻּלּוֹ אוֹרָה הוּא צָרִיךְ לָאוֹרָה שֶׁלָּכֶם. דָּבָר אַחֵר, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, בָּשָׂר וָדָם מַדְלִיק נֵר מִנֵּר דָּלוּק, שֶׁמָּא יוּכַל לְהַדְלִיק נֵר מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ב): וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (בראשית א, ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וּמִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ הוֹצֵאתִי אוֹרָה, וַאֲנִי צָרִיךְ לָאוֹרָה שֶׁלָּכֶם, וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ אֶלָּא לְעַלּוֹת אוֹתְךָ, (שמות כז, כ): לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.