מדרש על ירמיהו 1:6

יִרְמְיָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַּבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ. וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי אֱלֹקִים הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי (ירמיה א, ו). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר, בְּעַל כָּרְחֲךָ תֵּלֵךְ וּבְעַל כָּרְחֲךָ תְּדַבֵּר. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

ד"א והוא באחד ומי ישיבנו, על שהוא יחיד בעולמו אין משיב על דבריו, ראה עד כמה נתקשה יונה מלילך בשליחותו. שנאמר ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר ה' וגו' (יונה ג ג), ירמיה אמר לפני הקב"ה נער אנכי (ירמיה א ו), א"ל הקב"ה אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך וגו' (שם שם ז), לא זז עד שהלך בשליחותו של הקב"ה הוי ונפשו אותה ויעש, אף משה כשאמר לו הקב"ה (לך) [לכה] ואשלחך אל פרעה (שמות ג י), אמר משה שלח נא בידי תשלח (שם ד יג), אמר לו הקב"ה אני אומר לך לכה ואשלחך, ואתה אומר שלח נא ביד תשלח, נראה של מי עומדת, לא זז עד שהלך, שנאמר וילך משה וישב אל יתר חותנו (שם ד יח).

וְיִרְמְיָה אָמַר: לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי (ירמיה א, ו). אָמַר לוֹ: אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ. לֹא זָז עַד שֶׁהָלַךְ. הֱוֵי וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ. מֹשֶׁה, אָמַר לוֹ: וְעַתָּה לְכָה וְגוֹ'. אָמַר לוֹ: שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. לֹא זָז עַד שֶׁהָלַךְ.