מדרש על ירמיהו 12:3

פס'. ואל העם תאמר התקדשו. והזמינו עצמכם לפורענות כענין שנאמר (ירמיהו י״ב:ג׳) והקדשם ליום הרגה. ואומר (שם ז) וקדשתי עליך משחיתים:

שלח הב"ה חמשה מלאכים להשחית את ישראל, ואלו הן: קצף, אף, חימה, משחית, וחרון. שמע משה ויצא לקראת אברהם יצחק ויעקב אל מערת המכפלה. אמר להם, אם אתם מבני העה"ב עמדו לפני בשעה הזאת שהרי בניכם נתנו לטבחה כצאן ושם עמדו לפניו אברהם ויצחק ויעקב אמ' משה לפני הב"ה רבון כל העולמים לא כך נשבעת לנו להרבות זרעכם ככוכבי השמים, שנ' זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך.

ואל העם תאמר התקדשו למחר. אין התקדשו אלא התקינו עצמכם לפורענות! כשהוא אומר (ירמיה יב) הקדישם ליום הריגה ואומר (יואל ב׳:ט״ו) קדשו צום קראו עצרה ואומר (ירמיהו כ״ב:ז׳) וקדשתי עליך משחיתים. עד חודש ימים. בכשרים הוא אומר "עד חודש" כשמתמצים ומתמטים על מטותיהם ואח"כ היתה נשמתם יוצאה. ברשעים הוא אומר "הבשר עודנו בין שיניהם", כיון שהיה נותנו לתוך שיניו היתה נשמתו יוצאה: והיה לכם לזרא. שתהו מרחיקים אותו יותר ממה שהייתם מקרבים אותו: יען כי מאסתם את ה'. אמר להם המקום מי גרם לכם לומר דברים הללו? שנתתי שכינתי ביניכם, שאלו סלקתי שכינתי מביניכם לא נכנסתם לתוך דברים הללו, לכך נאמר "יען כי מאסתם את ה אמר בקרבבם'".