מדרש על ירמיהו 18:13

נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר נֶאֱמַר בִּנְבִיאֵי שׁוֹמְרוֹן תִּפְלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, יג): וּבִנְבִיאֵי שֹׁמְרוֹן רָאִיתִי תִפְלָה, וְנֶאֱמַר בִּנְבִיאֵי יְרוּשָׁלָיִם תִּפְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שָׁוְא וְתָפֵל. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר נֶאֱמַר בִּנְבִיאֵי יְרוּשָׁלָיִם שַׁעֲרוּרִיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, יד): וּבִנְבִיאֵי יְרוּשָׁלָיִם רָאִיתִי שַׁעֲרוּרָה, וְנֶאֱמַר בְּבֵית יִשְרָאֵל שַׁעֲרוּרִיָה, דִּכְתִיב (ירמיה יח, יג): שַׁעֲרֻרִת עָשְׂתָה מְאֹד בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. וְלֹא גִלּוּ עַל עֲוֹנֵךְ לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ, דַּהֲווֹ מָאסְיָין מַחֲתִין לָךְ עַל אַפּוֹי. וַיֶּחֱזוּ לָךְ מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים, וּמַדּוּחִם כְּתִיב.