מדרש על ירמיהו 18:22

ג "כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי, וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי" (ירמיה יח). רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מִזּוֹנָה. רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אוֹמֵר: שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת־אִישׁ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מִזּוֹנָה, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (משלי כג) "כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה, זוֹנָה". אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת־אִישׁ, מַאי 'שׁוּחָה'? אַטוּ אֵשֶׁת־אִישׁ, מִי נַפְקָא מִכְּלַל זוֹנָה? בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת־אִישׁ, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (ירמיה יח) "וְאַתָּה ה' יָדַעְתָּ אֶת כָּל עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת". אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מִזּוֹנָה, מַאי 'לַמָּוֶת'? שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ לִבְאֵר טִיט. דָּרַשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: (שם) "וְיִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ, בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם". אָמַר יִרְמְיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשִׂין צְדָקָה, הַכְשִׁילֵם בִּבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם שָׂכָר.