מדרש על ירמיהו 2:29

א״ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מלתא דאמרי אינשי בהדי הוצא לקי כרבא א״ל דכתיב (ירמיה ב כט) למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם ה׳ א״ל את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא (שמות טז כח) עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורותי א״ל רבא לרבה בר מרי כתיב (בראשית מז ב) ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים מאן נינהו חמשה אמר ליה הכי אמר ר׳ יוחנן אותן שהוכפלו בשמות. יהודה נמי אכפולי מכפל א״ל למליה הוא דאכפל דא״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן מ״ד (דברים לג ו) יחי ראובן ואל ימות וגו׳ וכו׳:

כט אָמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: מְנָא הָא מִלְּתָא דְּאַמְרֵי אֱינָּשֵׁי: בַּהֲדֵי הוּצָא לָקִי כַּרְבָא. אָמַר לֵיהּ: דִּכְתִיב: (ירמיהו ב׳:כ״ט) "לָמָּה תָרִיבוּ אֵלָי כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי, נְאֻם ה'", אָמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמַרְתְּ מֵהָתָם וַאֲנָא אֲמִינָא מֵהָכָא: (שמות ט״ז:כ״ח) "עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי". אָמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: כְּתִיב: (בראשית מ״ז:ב׳) "וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים". מַאן נִינְהוּ חֲמִשָּׁה? אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹתָם שֶׁהֻכְפְּלוּ בְּשֵׁמוֹת. 'יְהוּדָה' נַמִּי אִיכְפּוּלֵי מִיכְפַּל! אָמַר לֵיהּ: לְמִלְּתֵיהּ הוּא דְּאִכְפַּל, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב: (דברים ל״ג:ו׳) "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וגו'.

ראו כי ה' נתן לכם (את) השבת. (שמות טז כט). מהו ראו, אמר ר' יצחק ראו היאך אתם משיבים לאומות העולם, שאם יאמרו לכם למה אתם משמרים את השבת, מה נסים נעשו לכם, ראו כי ה' נתן לכם (את) השבת, אמרו להם בכל ים היה יורד פרידה אחת, ובערב שבת שתי פרידות, שנאמר והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה וגו' (שם ה), מהו משנה, אם תאמר שנים, והלא כבר נאמר שני העומר לאחד (שמות טז כב), ומהו משנה, חזקיה בר חייא אמר שהיה משונה בטעמו ובריחו ובתוארו, ולא עוד אלא שבכל יום מי שהיה מותיר ממנו מערב ועד בקר היה מבאיש, ובשבת כתיב לא הבאיש וגו' (שם שם כד). הוי לקטו לחם משנה. (ויבואו כל נשיאי העדה ויגידו למשה (שם שם כב)] באותה שעה נזכר ששכח לומר להם פרשת שבת, שאמר לו הקב"ה כיון שבאו ואמרו לו, אמר להם משה, הוא אשר דבר ה' שבתון שבת קודש לה' מחר וגו' (שם שם כג). אמר ירמיה למה (תריבון) [תריבו] אלי וגו' (ירמיה ב כט), אפילו משה שאמרתי לו לומר להם פרשת שבת שכח ולא אמר להם, כולכם פשעתם בי (שם), ר' יהודה אומר כיבד הקב"ה את השבת, שבכל יום היה המן יורד, ובשבת לא היה יורד, שנאמר והיה ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו (שם שם כז), אמר להם משה כל מי שהוא נוטל עומר לגלגולות לא יטול יותר ממנו, שנאמר ויאמר משה אליהם איש אל יותר ממנו וגו' (שם שם יט), ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו (שם שם כ), ומי היו, אילו דתן ואבירם. ר' יהושע [דסכנין] בשם ר' לוי אמר כשהניחו מן המן היו תולעים יוצאים מתוך אהליהם, ונכנסין בתוך אהליהם של ישראל, ורוח הקדש צווחת ואומרת עליהם, אתם סבורים שאתם עושין בסתר, ואינו גלוי לפני, אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו וגו' (ירמיה כג כד). אמר הקב"ה בעולם זה אכלתם את המן בזכות אבותיכם, אבל לעולם הבא אני מאכיל אתכם בהמות זיז ולויתן, אתם אוכלים בזכות עצמיכם, שנאמר יכרו עליו הברים יחצוהו בין כנענים (איוב מ ל).