מדרש על ירמיהו 23:23

ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה ר' יהושע אומר: כתב לו באגרת; ר' אלעזר המודעי אומר, שלח לו ביד שליח ואמר לו, עשה בגיני, ואם אין אתה עושה בגיני, עשה בגין אשתך ואם לאו, עשה בגין בניך, לכך נאמר ויאמר אל משה וגו'. ר' אליעזר אומר: נאמר למשה אני, אני הוא שאמרתי והיה העולם, אני הוא המקרב ולא המרחק, שנאמר (ירמיה כג) האלוה מקרוב אני נאם ה' ולא אלהי מרחוק. אני הוא שקרבתי את יתרו ולא רחקתיו, אף אתה, כשיבא אדם אצלך להתגייר ואינו בא אלא לשום שמים, אף אתה קרבהו ולא תרחיקהו. מכאן אתה למד, שיהא אדם דוחה בשמאל וימין מקרב, ולא כשם שעשה אלישע לגחזי ודחפו לעולם.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה (שמות יח, ו). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה: אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, אֲנִי הוּא שֶׁאֲנִי מְקָרֵב וְאֵינִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי נְאֻם ה' וְלֹא אֱלֹהֵי מֵרָחֹק (ירמיה כג, כג). אֲנִי הוּא שֶׁקֵּרַבְתִּי לְיִתְרוֹ וְלֹא רִחַקְתִּיו. וְאַף אַתָּה, אָדָם שֶׁבָּא אֶצְלְךָ לְהִתְגַּיֵּר, קָרְבֵנוּ וְאַל תַּרְחִיקֵהוּ. מִיָּד וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְראַת חֹתְנוֹ. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁיָּצָא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּ וּזְקֵנִים וְכָל יִשְׂרָאֵל. לְכָךְ נֶאֱמַר: כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ.

דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ג, לה): כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, זֶה יִתְרוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא אֵצֶל משֶׁה מַה כָּבוֹד נָחַל (שמות יח, ו): וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שָׁלַח לוֹ אִגֶּרֶת וְאָמַר עֲשֵׂה בְּגִינִי, וְאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינָהּ עֲשֵׂה בְּגִין בָּנֶיךָ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ צֵא, וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ, א): אֵל אֱלהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ, אֲנִי הוּא שֶׁאֲנִי מְקָרֵב אֲנִי הוּא שֶׁאֲנִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, כג): הַאֱלֹהֵי מִקָּרוֹב אָנִי נְאֻם ה', אֲנִי הוּא שֶׁקֵּרַבְתִּי לְיִתְרוֹ וְלֹא רִחַקְתִּיו, אָדָם זֶה שֶׁבָּא אֶצְלִי לֹא בָּא אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְלֹא בָּא אֶלָּא לְהִתְגַּיֵּר, אַף אַתָּה קָרְבֵהוּ אַל תַּרְחִיקֵהוּ, מִיָּד (שמות יח, ז): וַיֵּצֵא משֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ. אָמְרוּ, יָצָא משֶׁה יָצָא אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף אָרוֹן יָצָא עִמָּהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ.