מדרש על ירמיהו 24:6

תביאמו ותטעמו נבאו אבות ולא ידעו מה נבאו תביאנו ותטענו אין כתיב אלא תביאמו ותטעמו בנים נכנסין ואין אבות נכנסין וכן הוא אומר (שה"ש א' ח') אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך גדיים נכנסין ואין התישים נכנסין: ד"א תביאמו ותטעמו בכרם הזה שנטוע שורות שורות וכן הוא אומר (ע' יחז' מ"ח ג') מפאת קדמה ועד פאת ימה נפתלי אחד יהודה אחד אשר אחד: ותטעמו נטיעה שאין לה נתישה וכן הוא אומר (ירמיה כ"ד ו') ובניתים ולא אהרוס ונטעתים ולא אתוש ואומר (ע' ירמ' ל"א מ"א) ונטעתים על הארץ הזאת באמת בכל לבבי ובכל נפשי: בהר נחלתך. בהר שהבטחתנו בו וכן הוא אומר (ע' יחז' כ' מ') כי בהר קדשי בהר מרום ישראל שם יעבדוני בית ישראל כלו בארץ ושם ארצם ושם אדרוש כל תרומותיכם ראשית משאתם לכל קדשיכם: ד"א בהר נחלתך תורה נקראת נחלה שנ' (במדבר כ"א י"ט) וממתנה נחליאל: ישראל נקראו נחלה שנ' (דברים ט' כ"ו) והם עמך ונחלתך: ארץ ישראל נקראת נחלה שנ' (שם כ"ו א') והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה: בית המקדש נקרא נחלה שנ' בהר נחלתך: יבואו ישראל שנקראו נחלה לארץ ישראל שנקראת נחלה ויבנו בית המקדש שנקרא נחלה בזכות תורה שנקראת נחלה לכך נאמר בהר נחלתך: מכון לשבתך פעלת ה' זה אחד מן המקראות שכסא שלמטן כנגד כסא שלמעלן שנ' (ישעיה ס"ו א') כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי: ואומר (ע' יחז' מ"ג ז') בן אדם מקום כסאי והדום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוך בני ישראל לעולם: ואומר (תהלים י"א ד') ה' בהיכל קדשו ה' בשמים כסאו עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם: ואומר (מ"א ח' י"ג) בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים: פעלת ה' מקדש חביב בית המקדש לפני מי שאמר והיה העולם שכל העולם כולו לא נברא אלא במאמרו של הקב״ה שנ' (תהלים ל"ג ו') בדבר ה' שמים נעשו אבל כשבנה בית המקדש כויכול פעולה הוא לפניו שנ' פעלת ה' מקדש אוי להם לאומות העולם ממה ששומעת אזניהם שבית המקדש קרוי פעולה לפני מי שאמר והיה העולם והן החריבוהו האומרים ערו ערו עד היסוד בה (תהלים קל"ז ז'): ואומר (ירמיה כ"ה ל') ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו הידר כדורכים יענה (על) [אל] כל יושבי הארץ: אוי להן לאומות העולם ממה ששומעת אזניהם וקבצתי את כל הגוים אל עמק יהושפט ונשפטתי אתם שם על עמי ועל נחלתי (יואל ד' ב'): עמי אלו ישראל נחלתי זה בית המקדש שיבנה במהרה בימינו: מקדש ה' כוננו ידיך. חביב בית המקדש לפני מי שאמר והיה העולם שכל העולם כולו לא נברא אלא ביד שנ' (ישעיה מ"ח י"ג) אף ידי יסרה ארץ אבל כשנבנה בית המקדש לא נבנה אלא בשתי ידיו שנ' כוננו ידיך: ד"א מקדש ה' חביב בית המקדש שניתן בין שתי שמות פעלת ה' מקדש ה': ד"א מקדש ה' כוננו ידיך אימתי מתקדש שמו בעולמו כשהוא מכונן מקדשו ומקבץ גליות עמו שנ' (תהלים קמ"ז ב') בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס מושלו משל לה״ד ללסטים שנכנסו לתוך פלטין של מלך תפסו מעבדיו של מלך והרגו מהם וצלבו מהם ושרפו מהם והחריבו פלטין שלו בא המלך וישב עליהם בדין תפס מהן והרג מהן וצלב מהן ושרף מהן וישב פלטין שלו ונודעה מלכותו בעולם:

ד"א תביאמו ותטעמו נטיעה שאין בה נתישה שנ' ובניתים ולא אהרוס ונטעתים ולא אתוש (ירמיה כד) ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד (עמוס ט):