מדרש על ירמיהו 27:8

תנו רבנן שלשה מלכים הם שמלכו בכפה אחאב בן עמרי ונבוכדנאצר ואחשורוש אחאב בן עמרי דקאמר ליה עובדיהו לאליהו (מלכים א יח י) חי ה׳ אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי וגו׳ ואי לאו דהוה מליך עלייהו היכי מצי לאשבועינהו ונבוכדנאצר דכתיב ביה (ירמיה כז ח) והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אותו את נבוכדנאצר מלך בבל. אחשורוש (כדאיתא בסנהדרין). (שם ע״ב) ותו ליכא והא איכא שלמה. שלמה לא סליק מלכותיה. הא ניחא למאן דאמר מלך והדיוט אלא למאן דאמר מלך והדיוט ומלך מאי איכא למימר שאני שלמה דמילתא אחריתי הוה ביה שמלך על העליונים ועל התחתונים שנאמר (ד״ה א כט כג) וישב שלמה על כסא ה׳ וגומר והא איכא סנחריב דכתיב (מלכים ב יח לה) מי בכל הארצות אשר הצילו את ארצם מידי הא הויא ירושלים דלא כביש ליה והא איכא דריוש דכתיב (דניאל ו כו) דריוש מלכא כתב לכל עממיא וגו׳ שלמכון ישגא הויא שבע דלא מלך עלייהו דכתיב (שם) שפר קדים דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין. והא איכא כורש דכתיב ביה (ד״ה ב לו כג) כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה׳ וגומר התם אשתבוחי הוא דקא משתבח בנפשיה:

(שם) המולך, אמר רב שמלך מעצמו, אמרי לה לשבח, ואמרי לה לגנאי. לשבח דלא הוה איניש דחשיב למלכא כוותיה. לגנאי דלא חזי למלכותא ויהב ממונא יתירא וקם. תנו רבנן שלשה מלכים הם שמלכו בכפה אחאב בן עמרי ונבוכדנאצר ואחשורוש אחאב בן עמרי דקאמר ליה עובדיהו לאליהו (מלכים א י״ח:י׳) חי ה' אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי וגו' ואי לאו דהוה מליך עלייהו היכי מצי לאשבועינהו ונבוכדנאצר דכתיב ביה (ירמיהו כ״ז:ח׳) והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אותו את נבוכדנאצר מלך בבל. אחשורוש (כדאיתא בסנהדרין) (שם ע"ב) ותו ליכא והא איכא שלמה. שלמה לא סליק מלכותיה. הא ניחא למאן דאמר מלך והדיוט אלא למאן דאמר מלך והדיוט ומלך מאי איכא למימר שאני שלמה דמילתא אחריתי הוה ביה שמלך על העליונים ועל התחתונים שנאמר (ד"ה א כט) וישב שלמה על כסא ה' וגומר והא איכא סנחריב דכתיב (מלכים ב י״ח:ל״ה) מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי הא הויא ירושלים דלא כביש ליה והא איכא דריוש דכתיב (דניאל ו׳:כ״ו) דריוש מלכא כתב לכל עממיא וגו' שלמכון ישגא הויא שבע דלא מלך עלייהו דכתיב (שם) שפר קדים דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין. והא איכא כורש דכתיב ביה (ד"ה ב לו) כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה' וגומר התם אשתבוחי הוא דקא משתבח בנפשיה:

ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו אמרו עכשיו יהו אומות העולם מקישות עלינו כזוג לומר מה אלו שהיו ברשותם הניחום והלכו להם עכשיו היך אנו שולחים לארם נהרים ולארם צובה להעלות לנו מס ולהביא לנו עבדים ושפחות לכך ויהפך לבב פרעה ללמדך שהיה פרעה שולט מסוף העולם ועד סופו והיו לו שלטונים מסוף העולם ועד סופו בשביל כבודן של ישראל עליו הוא אומר שלח מלך ויתירהו מושל עמים ויפתחהו שמו אדון לביתו מושל בכל קנינו (תהלים קה). וכן אתה מוצא שכל אומה ולשון ששלטה על ישראל שולטה מסוף העולם ועד סופו בשביל כבוד ישראל, במלכי אשור מהו אומר ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסוף ביצים עזובות כל הארץ אני אספתי ולא היה נודד כנף ופוצה פה ומצפצף (ישעיה י), במלכות בבל מהו אומר והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אותו את נבוכדנאצר מלך בבל ואשר לא יתן צוארו בעול מלך בבל (ירמיה כז), במלכות מדי מהו אומר באדיין דריוש מלכא כתב לכל עממיא אומיא ולשניא די דיירין בכל ארעא שלמכון ישגא וגו' (דניאל ו), במלכות יון מה הוא אומר חזה הוית כחזו ליליא וארו חיוא אחרי כנמר ולה גפין ארבע דעוף על גבה וגו' ושלטן יהב (שם ז), במלכות רביעית מהו אומר כן אמר חיותא רבעיתא מלכות פליגא תהוי בארעא די תשנא בכל מלכותא ותיכול ארעא ותדושינה ותדקינה (שם), הא למדת שכל אומה ואומה ששעבדה בהם בישראל שלטה מסוף העולם ועד סופו בשביל כבוד ישראל. ד"א ויהפך אמרו לא בשבילן היתה הטובה באה עלינו, ר' יוסי הגלילי אומר משל למה הדבר דומה לאדם שנפל לו בית כור בירושה ומכרה בדבר מועט הלך הלוקח ופתח בה מעינות ונטע בה גנות ואילנות ופרדסין והתחיל המוכר ליחנק על שנתן ירושתו בדבר מועט כך נעשה למצריים ששלחו ולא ידעו מה שלחו עליהם מפורש בבקלה /בקבלה/ שלחיך פרדס רמונים (שה"ש ד). ד"א מה זאת עשינו רבי שמעון בן יוחאי אומר משל למה הדבר דומה לאחד שנפלה לו פלטרית במדינת הים בירושה ומכרה בדבר מועט והלך הלוקח וחפרה ומצא בה אוצרות כסף ואוצרות זהב ואבנים טובות ומרגליות התחיל המוכר ליחנק כך עשו מצרים ששלחו ולא ידעו מה שלחו דכתיב ויאמרו מה זאת עשינו וגו'.