מדרש על ירמיהו 32:31

חָשַׁב ה' לְהַשְׁחִית חוֹמַת בַּת צִיּוֹן, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא מִן הַכְּרוּז, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לב, לא): כִּי עַל אַפִּי וגו', אָמַר רַבִּי אִילָם כְּאָדָם שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּמָקוֹם מְטֻנָּף וְעוֹקֵם אֶת חָטְמוֹ. נָטָה קָו, יֵשׁ קָו לְטוֹבָה וְיֵשׁ קָו לְרָעָה, לְטוֹבָה (זכריה א, טז): וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם, וְקָו לְרָעָה דֵּין, נָטָה קָו. לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ מִבַּלֵּעַ וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה יַחְדָּו אֻמְלָלוּ, כְּהַהוּא דְּאָמַר רַבִּי הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא שׁוּרָא וּבַר שׁוּרָא.

חשב י"י להשחית. זה שאמר הכתוב (ירמיה לב לא) כי על אפי ועל חמתי וגו' הוא יום חינוך הבית שבו נשא שלמה את בת פרעה והיה קול שמחת בת פרעה יוצאת כקול המשוררים בבית המקדש. נטה קו גזר גזירה כלומ' נטה עליהם מדת הדין. לא השיב ידו מבלע הם לא חזרו בהם והשם לא השיב ידו מבלע. ויאכל חיל וחומה. ר' חנינא אמר שורה ובר שורה.

כו תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁנֵים עָשָׂר דְּבָרִים שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי חָכְמָה, שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי אַגָּדָה, שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי בּוּרוֹת, שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ. שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי חָכְמָה וְכוּ'. שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי אַגָּדָה: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (יחזקאל י״ח:ל״ב) "כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (שמואל א ב׳:כ״ה) "כִּי חָפֵץ ה' לַהֲמִיתָם"? כָּאן, בְּעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כָּאן, בְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (דברים י׳:י״ז) (כי) ["אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד". וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (במדבר ו׳:כ״ו) "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ"? כָּאן, קֹדֶם גְּזַר־דִּין, כָּאן, לְאַחַר גְּזַר־דִּין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (תהילים קל״ב:י״ג) "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (ירמיהו ל״ב:ל״א) "כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה [לִּי] הָעִיר הַזֹּאת, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה"? כָּאן, קֹדֶם שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה, כָּאן, אַחַר שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה. שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי בּוּרוֹת: אִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט מַהוּ שֶׁתְּטַמֵּא? אָמַר לָהֶן: מֵת מְטַמֵּא, וְאֵין נְצִיב מֶלַח מְטַמֵּא. בֶּן שׁוּנַמִּית, מַהוּ שֶׁיְּטַמֵּא? אָמַר לָהֶן: מֵת מְטַמֵּא, וְאֵין חַי מְטַמֵּא. מֵתִים לֶעָתִיד לָבוֹא, צְרִיכִין הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, אוֹ אֵין צְרִיכִין? אָמַר לָהֶן: לִכְשֶׁיִּחְיוּ נַחְכִּים לָהֶן. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: לִכְשֶׁיָּבוֹא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עִמָּהֶם. שְׁלֹשָׁה דֶּרֶךְ אֶרֶץ: מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיֶחְכָּם? אָמַר לָהֶן: יַרְבֶּה בִּישִׁיבָה וִימַעֵט בִּסְחוֹרָה. אָמְרוּ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵּן, וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם. אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהַחָכְמָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ב׳:ו׳) "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה". תָּנָא רַבִּי חִיָּא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לַעֲבָדָיו, וּמְשַׁגֵּר לְאוֹהֲבָיו מִמַּה שֶּׁלְּפָנָיו, מַאי קָא מַשְׁמַע לָן? דְּהָא בְּלָא הָא לָא סַגְיָא. מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִתְעַשֵּׁר? אָמַר לָהֶן: יַרְבֶּה בִּסְחוֹרָה, וְיִשָּׂא וְיִתֵּן בֶּאֱמוּנָה. אָמְרוּ לוֹ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵּן וְלֹא הוֹעִילוּ. אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְמִי שֶׁהָעֹשֶׁר שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (חגי ב׳:ח׳) "לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב", מַאי קָא מַשְׁמַע לָן? דְּהָא בְּלָא הָא לָא סַגִי. מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים זְכָרִים? אָמַר לָהֶן: יִשָּׂא אִשָּׁה הַהוֹגֶנֶת לוֹ, וְיִתְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. אָמְרוּ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵּן וְלֹא הוֹעִילוּ. אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהַבָּנִים שֶׁלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קכ״ז:ג׳) "הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן". מַאי קָא מַשְׁמַע לָן? דְּהָא בְּלָא הָא לָא סַגִי. מַאי "שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן"? אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: בִּשְׂכַר שֶׁמַּשְׁהִין עַצְמָן בַּבֶּטֶן, כְּדֵי שֶׁתַּזְרִיעַ אִשְׁתּוֹ תְּחִלָּה, נוֹתֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר פְּרִי הַבָּטֶן.